מתחילים ברגל ימין

הבוקר חזרנו לבית הספר. אני כמובן כבר הייתי בשעה שבע בכיתה, בשבע וחצי הם התחילו להגיע… פרצופים מחייכים, התרגשות גדולה וחיבוקים כמו שרק ילדים שאוהבים באמת יכולים לתת.
התחלנו את הבוקר בהתרגשות רבה, בקבלת פנים לתלמיד חדש שבזכותו חזרנו על כללי הכיתה שלנו. כששאלתי "מי יכול לספר מה הדבר הכי חשוב בכיתה שלנו?" התשובה הראשונה הייתה "שנהיה חברים טובים ומכבדים". התחיל שטף של הסברים מפי הילדים על היחסים שבין אדם לחברו, ואני רק יכולתי לקוות שכל מה שנאמר ייוּשם בהווה ובעתיד.
אני מבחינתי הקפדתי לחלק כמה שיותר מחמאות – לילדים שמפרגנים לחבר, שמכבדים את כללי הכיתה, לילדים שמתאמצים ובכלל, לתת לכל הילדים תחושה שהם מסוגלים ויכולים ושאני מאמינה בהם.
המשכנו את היום בצפייה בסרטון חוויות מהחופש של כל ילדי הכיתה, בהכנת פנקס חוויות בעקבותיו יצרנו מעגלי שיח. הילדים ישבו בקבוצות קטנות ותוך משחק שיצרתי סיפרו לחבריהם על חוויות מהחופש. הישיבה בקבוצה קטנה אפשרה להם להקשיב, לשאול שאלות ולהתנהל לבד בלי צורך במבוגר.

בהפסקת  האוכל הראו לי כמה ילדים נרגשים את הפתקים עם הברכות והאיחולים שהחביאו להם ההורים בקופסת האוכל, תענוג!
כשחזרנו מההפסקה, הילדים סיפרו על הצלחות חברתיות ו"הכניסו אותן לצנצנת ההצלחות".
ערכנו הכרות עם היומן (פעם ראשונה שלילדים יש יומן ולהסביר עליו זה מאתגר), צפינו בטקס לכבוד פתיחת השנה וערכנו הכרות עם פינות חדשות בכיתה.

בהמשך היום, האזנו לשיר "כל שנה" כשהמשימה של הילדים הייתה להבין במה הוא עוסק. כמובן שאחרי הפזמון הראשון הם כבר הצטרפו לשירה.
ילדים נבונים וסקרנים, הם הבינו בקלות במה מדובר: "זה מדבר על זה שכשמתחילים משהו חדש יש הרבה סימני שאלה", "סימני שאלה זה, שלא יודעים הרבה דברים", "למשל שמפחדים או שמתרגשים או שלא יודעים מי המורה". דיברנו על סימני השאלה שיש להם, שלא לכולם יש לנו עדיין תשובה. ואז, אחת הילדות סיפרה שבבוקר אמא שלה איחלה לה "להתחיל ברגל ימין", היא גם הסבירה מה זה אומר. דיברנו על המשמעות של הביטוי "להתחיל ברגל ימין" וגם על "לקום על צד ימין" ו"לקום על צד שמאל" – היו להם הרבה דוגמאות בעניין…
הילדים שרטטו את כף רגל ימין שלהם וכתבו לעצמם איחולים לשנה החדשה (איזה אושר זה כשאפשר לחלוץ נעליים בבית הספר 🙂 ).

ובסוף זה נראה כך:

הזמנתי את שירלי, שמנקה את הכיתה שלנו לבוא להכיר את הילדים. מניסיון, כשהילדים מכירים את מי שמנקה את הכיתה הם מגלים אחריות ואכפתיות גדולה יותר כלפי סדר וניקיון, ואכן, בסוף היום הכיתה הייתה נקייה ומסודרת (עכשיו צריך להתמיד ולהקפיד).
סיימנו את היום ב"זמן גמיש", בסיכום יום (מה למדתי היום? מה אהבתי? מה הפריע לי?) ובעדכון לקראת מחר.

אחרי שכמעט כל הילדים הרימו כיסאות והלכו, ניגשה אלי אחת הבנות ואמרה "ליאת, תודה שבאת להיות איתנו היום למרות שהיום זה היום החופשי שלך". אמרתי לה שהיא מרגשת אותי וחשבתי לעצמי "אני אוהבת את העבודה שלי!" מקווה לזכור זאת גם בימים המאתגרים.
היה לנו יום מלא בחוויות, רגעים רציניים, רגעים מצחיקים, רגעים של הקשבה ושיתוף ובעיקר רגעים של ביחד – לא במקרה אומרים שבית הספר הוא הבית השני שלנו.

ליאת

ש.ב

---

איך עבר לכם היום הראשון של שנת הלימודים? מה שמעתם מהילדים? על מה חשבתם? נשמח לשמוע!