ישבתי וחשבתי מה לכתוב.. אחרי הכל אני צריכה לכתוב בהתאם לתקופה ואנחנו עדיין ב"חגי תשרי". אני מחכה בציפייה לתקופה של "אחרי החגים", בכדי שאוכל להניע תהליכים יותר משמעותיים בכיתה ולהפוך את קהל הילדים לקהילה.
אבל עד אז, חשבון נפש קצרצר…
לקום בבוקר
שנה שלישית בהוראה – אחרי שנתיים של "הכל חדש" עליתי שוב לכיתה א'.
אני קמה בבוקר לעבודה בחיוך ובציפייה לקראת היום שיגיע, נמצאת בכל זמן נתון במחשבות על בית הספר ואני חייבת להודות שלא כל כך פשוט לי. כבר כתבתי על כך שאני מסתכלת על הכיתה המונה 38 תלמידים ככיתה "ברוכת ילדים" מאחר ואני מאמינה שמחשבה יוצרת מציאות. אבל יחד עם כל המחשבות והאופטימיות זה לא קל ואני חושבת שאולי פה כדאי שמשרד החינוך יעשה "חשבון נפש" כי 38 ילדים בכיתה א' זה על גבול השיגעון.
התבוננות פנימית
אני עוברת על הפרצופים המתוקים שזכיתי להכיר בשנתיים האחרונות וחושבת איך אני משתפרת לקראת הקטנטנים שזכיתי לחנך השנה. בתור מורה אני צריכה לעבוד על עצמי כל הזמן – להיות סבלנית גם ברגעים בהם הסבלנות קצת התעייפה, לראות את הדברים מנקודת מבטו של הילד, להצמיח ולצמוח מכל סיטואציה, לראות את טובת הכיתה, בד בבד טובת כל ילד וילדה. יש לי הרבה על מה לחשוב, יום כיפור הוא רק תירוץ להתחיל לעשות חשבון נפש ולעצב את השנה החדשה והברוכה שבפתח.
השראה
חָיִיתָ – כַּמָּה חָרַשְׁתָּ,
כַּמָּה כִּכָּרוֹת לֶחֶם אָפִיתָ,
כַּמָּה זָרַעְתָּ,
כַּמָּה עֵצִים נָטַעְתָּ,
כַּמָּה לְבֵנִים הִנַּחְתָּ לְבִנְיָן
בְּטֶרֶם תֵּאָסֵף אֶל עַמְּךָ,
כַּמָּה כַּפְתּוֹרִים תָּפַרְתָּ,
כַּמָּה הִטְלֵאתָ, אִחִיתָ,
לְמִי הֶעֱנַקְתָּ מֵחֻמְּךָ,
בְּמִי כּוֹשֵׁל – תָּמַכְתָּ,
לְמִי הוֹרֵיתָ דֶּרֶךְ בְּלִי לִתְבֹּעַ
הַכָּרַת טוֹבָה וּמַתָּן פְּרָס.
מַה הַתְּרוּמָה שֶׁתָּרַמְתָּ,
אֶת מִי שֵׁרַתָּ?
יאנוש קורצ'אק
אגב, בעודי כותבת דברים אלו אני בבית עם וירוס שגרם לי לאבד את הקול. כל שנה אותו סיפור רק שהשנה זה הקדים את עצמו… חשבון נפש?!
ש.ב
אם קראתם כבר יותר מ-3 פוסטים שלי עד היום ועוד לא נרשמתם לבלוג – זה סימן שיש לכם סיבה נוספת לחשבון נפש 🙂
חשבתי על יאנוש קורצ'אק השבוע, שהשתמשת בציטוט מכתביו. אני לוקח מקורצ'אק שני דברים. הראשון- האוטונומיה שניתנה לילדים בניהול חייהם. המבוגרים שהיו שם היו מספיק משמעותיים לכוון, להדריך, להנחות ולא להתערב בנושאים שאין בכך צורך. הדבר השני הוא העובדה שהוא עבד עם יתומים. לשמחתינו, למרבית הילדים שאנחנו עובדים איתם יש הורים, בדרך כלל מתפקדים. השותפות איתם היא מתנה. תהליכים שמתחילים בכיתה יכולים להמשך בבית ובחזרה לבית הספר. לרוב, מורים ומנהלים חוששים מהורים, מעמידים עצמם משני עברי מתרסים דימיוניים. אמנם את נמצאת בכיתה ברוכת ילדים, אבל את לא לבד שם. יש איתך עוד שותפים- מורות אחרות ואנשי צוות בבית הספר וגם ההורים של הילדים. חג שמח והחלמה מהירה.
יפה מאד ותרגישי טוב ללא וירוסים!
מרגש לגלות שוב שהחכמה החלה עוד בתקופות הקודמות לאיפד ושאר מרעין בישין.
ליאתי, המילים של קורצ׳אק תמיד מצליחות להחזיר אותי לנקודת ההתחלה, הנקודה בה בחרתי להיות מחנכת. כמו עוגן שמחזיר אותי לשורש העניין, שלמרות המשכורת המחפירה, הצפיפות בכיתות והלחץ במהלך היום, יש כאן 38 זאטוטים שקמים בשבילך ובשביל הקהילה שאת! יוצרת כל בוקר מחדש.
שיחזור לך הקול במהרה, כמה טוב שהתברכנו בחגי תשרי!
אני פשוט שמחה שזכינו שתהיי חלק מחיינו כמחנכת לליה שלנו. פשוט אדם מעשיר ושירבו כמוך,
כמובן שתרגישי טוב כדי לעשות שוב את הבלתי יאומן. לקבל ילדים ולהפוך אותם לאנשים