היום ציינו במערכת החינוך את יום הזיכרון ליצחק רבין ז"ל.
ימי זיכרון בגיל הרך מורכבים הן למחנך והן לתלמידים, אנו בתור אנשי חינוך תמיד מתלבטים
"מה" להגיד, "מה לא" להגיד ובעיקר "איך" להגיד.
צריך תמיד לזכור שאנחנו פונים לילדים צעירים ורכים שמבינים ומרגישים הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים…
ככה נראה היום בכיתה שלי, אפרופו סדר יום…
בבוקר תליתי בכיתה כרזה עם תמונתו של יצחק רבין. הכרזה מאפשרת לילדים להבין שהיום הוא יום מיוחד, מזמינה אותם לשאול שאלות ובצורה הכי בסיסית לראות איך יצחק רבין ז"ל נראה.
סיפרתי לילדים על יצחק רבין. אמרתי להם שבגלל שהם לא נולדו כשקרה הרצח וזה קרה לפני הרבה זמן, אף אחד לא מצפה שיהיה להם עצוב או שירגישו כעס כמו שאנחנו המבוגרים מרגישים. שחשוב לי ללמד אותם על יצחק רבין מאחר וביום שהוא נרצח נפגעה הדמוקרטיה שלנו פגיעה קשה. הסברתי להם בצורה פשוטה (עד כמה שאפשר) מהי דמוקרטיה ודיברנו על "מה אפשר לעשות" כשאנחנו לא מסכימים עם דעתו של אחר.
עסקנו בסיסמה "כן לשלום ולא לאלימות" ומה המשמעות שלה בכיתה שלנו. הילדים בעבודה משותפת צבעו את ה"סיסמה" ואני חשבתי לעצמי – אם הם תמיד ינהגו כמו ברגע זה – בשיתוף פעולה, פרגון, אמפתיה, עזרה וסבלנות אז אנחנו בדרך הנכונה.
צפינו בסרטון בריינפופ על יצחק רבין ואפשרתי לילדים לשאול שאלות שמעניינות אותם.
תכננתי את המשך היום כרגיל אבל מאחר וראיתי שהילדים לא שקטים החלטתי לשנות הכל…
הם אכלו מתי שמתחשק להם (בד"כ אוכלים בזמנים המוגדרים לכך), הקראתי סיפור, למדתי אותם לשחק בינגו עם מילים שהם בחרו וכתבו, הם ציירו, שחקו ובסוף היום נחו לצלילי מוסיקת ואלס (חלקם עצמו עיניים מרב עייפות).
אני חושבת שבימים כמו היום צריך בעיקר להקשיב – להקשיב לילדים מה הם צריכים ולהיות שם כדי להסביר, לתווך ולהכיל.
אנקדוטה לסיום:
שאלתי את הילדים למה לבשנו דווקא היום חולצות לבנות:
ש': דגל ישראל הוא כחול ולבן ובגלל שזה יום מכובד אנחנו רוצים להיות דומים לדגל.
א': יונת השלום היא בצבע לבן ובגלל שאנחנו רוצים שלום אז לבשנו חולצה לבנה.
ע': יצחק רבין לבש בעצרת חולצה לבנה אז ביום שאנחנו זוכרים אותו אנחנו גם לובשים חולצה לבנה.
ואני חשבתי שרק ימשיכו להיות כאלה – בעלי מחשבה ייחודית, יצירתית ועצמאית.
ש.ב
איך אתן ציינתן את יום הזיכרון ליצחק רבין בכיתתכן? אשמח לשמוע.
ליאת יקרה, ממש מרגיע ומחמם את הלב לקרוא את מה שכתבת. אחרי כמה וכמה ימי זכרון במערכת החינוך, שבהם ראיתי לצערי כ"כ הרבה חוסר קשב/ הבנה / התאמה לגיל הילדים וצרכיהם מצד אנשי חינוך אני חשה הקלה ורווחה לראות את הבלוג שלך. הרגישות המקצועיות והמסירות שלך מרגשים!
ליאת מדהימה,
אחרי כל כך הרבה שנים במערכת החינוך אני נפעמת ממש לעקוב ולראות מורה צעירה כמוך, נהנית מהמקצועיות הרבה שלך, הרגישות, הגישה המיוחדת!
נראה שממש נולדת להבין ולהרגיש את הילדים מעומק הלב בכזאת מקצוענות ובטבעיות!
זכו תלמידייך ואשריהם שיש להם אותך!
לומדת ממך המון ומאד מאד מעריכה!!!
אורנה
את נפלאה!
הילדים זכו.