מדי שבת אני שולחת עדכון להורים בכיתתי על הנעשה בכיתה באותו השבוע. הכתיבה להורים התחילה כצורך שלי לשתף, אך עד מהרה הבנתי שההורים זקוקים לאינפורמציה הזאת מאחר ומספר גדול של ילדים פשוט לא משתף. הורים מספרים לי שכשהם מבקשים לדעת איך היה לילד בבית הספר כמעט כל שאלה זוכה לתשובה "כיף" או "כרגיל" או "משעמם". אז איך בכל זאת גורמים לילדים לשתף ולספר איך עבר עליהם היום?
1. זהו את הזמן המתאים – לכל ילד מתאים זמן אחר בו הוא יהיה "זמין" לדבר על שהתרחש היום בבית הספר. יש ילדים שיהיו מעוניינים לשתף ברגע שיכנסו הביתה, יש כאלה שצריכים קצת זמן "אוורור" ויהיו יותר פנויים לשתף לפני השינה, בארוחת הערב וכדומה. אתם מכירים את ילדיכם הכי טוב, זהו מתי הזמן הכי נכון מבחינתם לשתף.
2. פנו זמן ייעודי – אם אתם רוצים לשמוע איך היה לילדכם בבית הספר הקדישו זמן מוגדר ואל תעשו דברים נוספים במקביל לשיחה.
חשוב שהילד ירגיש שאתם מרוכזים בשיחה ומקדישים זמן רק עבורו.
3. שאלות ממוקדות – שוב לשאול שאלות ממוקדות ולא שאלות כלליות. להלן דוגמא לשאלות ממוקדות: "איך היה לך היום בשיעור מדעים?", "במה שיחקת בהפסקה היום?" וכדומה. בצורה כזאת לילדים קל יותר לספר על היום שהיה
4. שתפו בעצמכם – חשוב שתשתפו את הילדים באיך עבר עליכם היום, מה חשבתם? איך הרגשתם? – בדרך זו אתם יוצרים עבורם מודל לחיקוי.
5. הנהיגו זמן שיתוף משפחתי – לפעמים עוזר שכל המשפחה יושבת בארוחת הערב וכל אחד מספר דבר טוב שקרה לו היום. זה נותן הזדמנות לילדים לשמוע איך עבר היום על בני המשפחה, להתמקד בדברים החיוביים שקרו וללמוד להתעניין בזולת.
ילדים לא תמיד מעוניינים לשתף וזה בסדר, אבל חשוב שהם ידעו שיש מי שרוצה להאזין להם ותמיד ישמח לשמוע איך עבר עליהם היום.
ש.ב
אז איך היה? – גם לי חשוב שתשתפו איתי את מחשבותיכם.
אם להיות יותר ממוקדת, אנא כתבו לי איזה מהפוסטים שכתבתי עד היום – הכי הועיל לכם.
תודה רבה ושנה אזרחית טובה!
אתמול שאלו אותי "איך היה בבית הספר" ועניתי "כיף!". אמרו לי שאני עונה כמו הילדים. כשחושבים על זה, באותו רגע לא היתה לי סבלנות לשתף. חוץ מזה, קרו כל כך הרבה דברים. ושאלה ממוקדת יותר היתה עוזרת: מי הרגיז אותך היום? את מי הכי שמחת לפגוש? היו בעיות מיוחדות? אחד המרכיבים החשובים ביותר בשיתוף בבית הוא כפי שכתבת הדוגמה האישית של ההורים שמספרים על מה היה אצלם בעבודה, בעיקר סיפורים ממוקדים, שמסייעים לילדים לספר בעצמם.
היי,
זה מאד מאד נכון, יש הורים שזה טבעי להם ויש כאלה, לצערנו, שעסוקים כל כך ולא
באמת מקשיבים גם כשמספרים להם….
השיר שצירפת ממש מקסים!!!
לאנשים רגישים יש יכולת קריאה בגלגל העין, זו בדכ יכולת נשית…
גברים לא קוראים זאת, הם זקוקים להסברים וכשמודעים לכך, במיוחד בזוגיות, פחות
נעלבים מהם….
זה לא באשמתם, הם בנויים שונה
כתבת ניפלא וזה בוודאי מחדד את הדברים למי שקשוב ורוצה לשדרג את הקשר עם ילדיו.
שבוע טוב!!!
אורנה
יקירה,
הבלוג פשוט מקסים
שבוע שעבר לימדתי את הכיתה על מזוודת האחריות, והיה בלוג שמסביר על חמישה אתרים שכל מורה צריכה להכיר שהעברתי אותו לכל מורות בית הספר שלי כך שמי שלא הכירה עד אז נפגשה אתו 🙂
בכל אופן אני נהנית ממנו ומזדהה עם הרבה מהכתוב..
המשכי כך..
בהצלחה 😉
יפה כמה נכון
Sent from my iPad
>