בעוד מספר ימים נציין את יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
נושא השואה במערכת החינוך הינו נושא טעון, במיוחד בעיסוק השואה בגנים ובבית הספר היסודי. נושא השואה עלול לגרום לתגובות רגשיות קשות אשר יכולות לפגוע בנפשו הרכה של הילד, ליצור פחדים ואף לגרום להתמוטטות תחושת הביטחון שלו (כהן , 1998). יחד עם זאת, ישנה חשיבות גדולה בלימוד הנושא וחשיפתו לילד בגיל צעיר כיוון שהשואה היא חלק בלתי נפרד מהיסטורית העם היהודי ומדינת ישראל. נוסף על כך, הילדים חשופים לאמצעי התקשורת, קשובים לשיחות המבוגרים סביבם ולאווירה השוררת ביום שכזה ולכן, חשוב שאנו כמבוגרים נתווך את הנושא לילדים בצורה הטובה ביותר.
מה נספר לילדים?
חשוב קודם כל לשמוע מה הילדים יודעים על יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בעייני, חשוב להשתמש בצמד המילים "שואה" ו"גבורה" יחד שכן הם מעוררים אופטימיות. המושג "גבורה" מזמן שיח על מעשי הגבורה הרבים שהתרחשו בזמן השואה ועל כך בעייני יש לשים דגש.
חשוב להבין מה הילדים יודעים ולבאר את המילים הרלוונטיות:
יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום להיזכרות באנשים שכבר לא חיים, שנהרגו בשואה והיו גיבורים.
שואה – אסון גדול שבו נהרגו המוני אנשים, ביניהם יהודים רבים.
הנאצים – אנשים שחיו לפני שנים רבות בארצות רחוקות והיו אכזריים ורעים מאד והרגו יהודים בשל יהדותם.
דרך המושגים שהילדים מעלים אני מספרת בקצרה על השואה, ספרים מצוינים העוסקים בנושא בצורה רגישה הם: למה לנפתלי קוראים נפתלי / אלונה פרנקל, המגירה השלישית של סבא / ג'ודי טל קופלמן. עוד ספרים שאני אוהבת להקריא ביום הזה הקשורים לנושא: איתמר פוגש ארנב / דוד גרוסמן, המלך צב צב / ד"ר סוס.
הבנת מושג הזמן והמרחק
ילדים צעירים לא מבינים את המושג "רחוק" ועלולים לחוות את אירועי השואה, כקרובים יחסית אף על פי שהתרחשו לפני מספר רב של שנים. חשוב להדגיש את ריחוקו של אירוע השואה בזמן ובמקום: "כשכל הילדים שבכיתה עוד לא נולדו", "כשההורים שלכם עדיין לא נולדו", "כשעוד לא הייתה המדינה ולא היה צבא", חשוב לנטוע בהם ביטחון שהסביבה שבה אנו חיים היום היא מוגנת.
צפירה
יום לפני יום הזיכרון חשוב להסביר לילדים שתשמע צפירה יום למחרת. לשאול את הילדים אילו סוגי צפירות הם מכירים (אמבולנס, אזעקה וכד') ולהסביר שהצפירה הזו היא צפירה מיוחדת, לא כזו שמזהירה מפני סכנה אלא כזו שנועדה להודיע על יום מיוחד. הצפירה נועדה כדי שאנחנו נוכל לעצור לדקה את מה שאנחנו עושים ונזכור את האנשים הטובים שסבלו והגיבורים האמיצים שניצלו וניצחו את הרעים. כדאי לשוחח על מה אפשר לחשוב בזמן הצפירה וכמובן שאנו המבוגרים נשמש מודל עבור הילדים.
חשוב
מבחינת הילדים יום זה הוא יום ככל הימים ולכן נקדיש זמן מוגדר לשוחח על הנושא, חשוב לפני ואחרי הצפירה למי שמעוניין לדבר ולהגיד מה הוא מרגיש, בשאר היום ננהל שגרת יום רגילה. רצוי להימנע מלחשוף את הילדים לתכנים בטלוויזיה ביום זה ולהסביר להם שהתכניות שהם רגילים לראות לא משודרת כיוון והיום מוקדש לזכור את הגיבורים והאנשים הטובים שסבלו בשואה.
ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, יותר מתמיד,חשוב לדאוג לאווירה חמימה, של קירבה והתייחסות רגישה מצידנו כלפי הילדים, פעמים רבות אנו מגלים שהרגישות שלהם, היא זו שמסייעת לנו.
אתרים מצוינים העוסקים בנושא 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה' בהתייחס לגיל הרך: האגף לחינוך קדם יסודי, שפ"ינט, האתר של תמר בר.
ש.ב
יש לכם שאלות כיצד להתמודד עם הנושא? מעוניינים לשתף בעצות? נשמח לשמוע!
היי ליאת,
יופי של בלוג
יופי של פוסטים
בלוג יפה וכתוב היטב. הקשר ליום השואה ובגבורה או יום הזיכרון אייך ניתן להסביר בבית ספר יהודי ערבי? במיוחד יום הזכרון שזה נושא טעון מאוד
מתניה שלום,
תודה רבה על תגובתך. אני חושבת שהשאלה שלך היא סוגיה חינוכית חשובה מאוד ואני שמחה שהעלאת אותה. אני מאמינה שהשואה היא נושא אוניברסלי שיש לדון בו – על כבוד האדם, קבלת השונה ושמירה על ערך החיים. בכל גיל הדגשים מעט שונים, אני חושבת שאת הסיפור ההיסטורי יש לספר בקווים כללים כשהדגש צריך להיות על למידה לשם 'לזכור ולא לשכוח' – שאסון כה גדול לא יקרה לשום אדם באשר הוא אדם. אני מקווה שעניתי לשאלתך.
ליאת
מתניה שלום,
באשר לשאלתך בנוגע ליום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה בהחלט נושא המחייב מחשבה מעמיקה. מאחר ובמלחמות ישראל נפלו גם חיילים ממגזרים שונים ביניהם בני מיעוטים כמו למשל בני העדה הדרוזית, הבדואית והצ'רקסית חשוב בהחלט להתייחס ולנהל דיון על נושאים שנגזרים מן היום הזה.
אני הייתי לוקחת את נושא השיחה למקום שממנו יוצאת השקפת בית הספר שבו את עובדת – בית ספר יהודי – ערבי. למקום שבו כל מי שחי במדינת ישראל מעוניין לחיים שקטים ושלווים לחיים של שלום ולא של סכסוך. הייתי חושבת ביחד עם הילדים מה מייחד את בית הספר שלכם ואיזו בשורה של שלום, שיתוף וחברות אתם יכולים להביא לבתי ספר אחרים.
הדגש לדעתי ביום כזה צריך להיות על יחסי כבוד, שלום, שותפות, הבנה הדדית ואהבה, כי אין לנו ארץ אחרת.
מקווה שעזרתי,
ליאת