יש מעט פוסטים שאני מרגישה צורך עז לכתוב אותם, פוסטים שבאים מהבטן וחייבים להיכתב… הפוסט הזה הוא פוסט כזה והוא על היום שהיה לי…
קמתי בבוקר על צד שמאל, כלומר לא קמתי על צד שמאל אלא שבבוקר גיליתי שאין לי לחם לעבודה (כן,כן אני מכינה כריך בבוקר). לא מצאתי את המפתחות של האוטו, נתקעתי בפקק וכשכבר הגעתי לחדר מורים אחרי שביליתי את רב הזמן בכיתה, הגיעו הילדים בזה אחר זה עם כל מיני תלונות ועיניינים… הבנתי שהבוקר הזה התחילו פחות טוב מבדרך כלל.
היום המשיך להתגלגל ואיך לומר, הייתי פחות שלווה מהרגיל מה שהקרין על הכיתה וגם הילדים היו בחוסר שקט. הגעתי לחדר מורים בהפסקה והתחלתי לקטר… כן, גם אני מקטרת מדי פעם 🙂 בהפסקה השנייה כבר הבנתי שאם אני לא אעשה שינוי בעצמי היום הזה יסתיים ואני אצא בהרגשת החמצה, אז שיניתי…
נכנסתי לכיתה אחרי ההפסקה והתחלתי לשיר.. ככה, בלי מוסיקה שיר שאנחנו אוהבים לשיר, הילדים כמובן הצטרפו בשמחה לשירה. אחר כך סיפרתי להם שהיום היה לי יום לא כל כך טוב, כמו שלהם לפעמים יש ימים פחות טובים, או כמו שאסא (תלמיד בכיתתי) אומר: "היום יש לי יום נאחס". גם שיתפתי אותם שלפעמים כשיש לי יום רע זה מקרין על הסביבה ואני מרגישה שגם הם קצת חסרי מנוחה היום. הם הנהנו וחיכו שאמשיך… אמרתי להם שקיבלתי עם עצמי החלטה לשפר מיד את מצב הרוח שלי ולכן, כדי להרגע, אנחנו נתאמן קצת בנשימות (בכל זאת אני מתרגלת יוגה).
מתחנו את הגוף, קפצנו, שאפנו ונשפנו, שרנו, צחקנו ופתאום היום שלי נצבע בורוד…
בסופו של דבר הבנתי שאני צריכה לנסות לקחת דברים בפרופורציה… והכי חשוב, כשיש לי יום פחות טוב, לקבל מוקדם יותר החלטה שהוא הולך להשתפר!
היום אין שיעורי בית 🙂
ליאת
מצוין!!!!
איזה יופי של שיקוף מצב , מודעות עצמית ושיעור ניפלא וחשוב לילדים!
מאמצת גם על עצמי ומקווה שלא יהיו לך ימים כאלה ב כ ל ל!!!
את מקור להשראה!
זה מדהים עד כמה זה נכון … מאחלת לך ימים טובים, שלווים ורגועים כבר מתחילתם!
היי ליאת,
אני קוראת את הפוסטים שלך מתחילת השנה בערך. אני מאוד מאוד נהנית לקרוא את מה
שאת כותבת.
שמי מעיין ואני מחנכת כיתה ג' בגבעת אולגה דרך תכנית "חותם". זו שנה ראשונה
שלי כמורה והרוגע והסדר שאת מעבירה בכתיבה שלך מעוררים בי השראה.
אז אולי דווקא בגלל שהפוסט הזה קצת הוריד אותך לקרקע (עבורי כמובן) יש לי מלא
שאלות-
כמה זמן את מורה? איפה הוכשרת? חינכת גם כיתות גבוהות יותר? ועוד…
שתהיה אחלה שבת!!
מעיין.
היי מעיין,
אני ממש שמחה לשמוע שאת עוקבת אחרי הבלוג מתחילת השנה! שמחה על התגובה שלך ואכן,
גם אני חושבת שהפוסט הוריד אותי קצת לקרקע… אחרי הכל כולנו חווים ימים לא פשוטים
והיה לי חשוב לכתוב גם על זה.
אני מחנכת זו השנה השלישית (כיתות א'-ב'), למדתי בסמינר הקיבוצים במסלול לחינוך יצירתי לגיל הרך
והיום לומדת לתואר שני בחינוך לגיל הרך במכללת לוינסקי.
אני אשמח להמשיך איתך את ההתכתבות,
את מוזמנת לשלוח לי מייל liatshmerling@gmail.com
ונמשיך לדבר בשמחה!
שבוע מצוין,
ליאת
מאוד מתחברת למה שאת כותבת. זה טיפ לחיים, אל רק לכיתה. אילנה, עמותת קדמה
מעניין מאוד – נקודות טובות למחשבה!
קובי, תודה על התגובה.
ליאת