היום התקיימה מסיבת סוף השנה של כיתתי, על פניו לא הייתי אמורה להתרגש, אחרי הכל – שנה שלמה עוד עומדת לפנינו.
אבל כשראיתי את הילדים עומדים זקופים, מדקלמים דקלום המתאר את השנה שחלפה, מחויכים, שרים ורוקדים, הבטן שלי התמלאה פרפרים. מדהים איך רק לפני עשרה חודשים נפגשנו לראשונה והיום, הילדים המדהימים האלה ממלאים לי את הראש ואת הנשמה.
אני חושבת שזו באמת זכות גדולה להיות מורה / גננת ולהשפיע על חייהם של ילדים, הורים וכמובן להתעצב כל פעם מחדש בעצמי בזכות המפגש עימם. אמא של רוני מכיתתי כתבה לי: " בתור חובבת ספרות ילדים, כמוך, אני תמיד אומרת לרוני שאת מזכירה לי את גברת האני המורה מהספר מתילדה של רואלד דאל. מורה היכולה לזהות את המיוחד בכל ילד ולהוביל אותו לממש את הפוטנציאל שלו בדרך של כבוד, חברות וראייה חיובית של העולם." טל, אמא של נעמה כתבה בשם ההורים: "הצמחת לילדים שורשים ונתת להם כנפיים", והילדים כתבו אלבום ברכות מדהים ומרגש! אני חייבת להגיד שהתרגשתי עד דמעות – איזו תחושה נפלאה, לבכות מאושר!
המתנה הכי גדולה שלי בסופו של דבר ואני חושבת של מורות וגננות בכלל היא הידיעה שעשינו שינוי ולו הקטן בעולמו של ילד. שיתוף הפעולה, הפרגון והמילה הטובה של ההורים, האמונה שלהם במורה הוא אחד הדברים החשובים ויתרה על כך, הורה שמפרגן ומוקיר תודה מלמד את הילד שלו ערכים חשובים לחיים!
עכשיו, רגע לפני סוף השנה, קחו רגע להודות לאנשי החינוך העמלים ימים כלילות עבור ילדכם, זה יכול להיות במילה פשוטה כמו "תודה", הודעה במייל או בכתב, לא משנה איך, העיקר שתגידו.
כדאי שילדכם יהיו נוכחים, הם בוודאי ירצו להכין ציור או ברכה בעצמם וכמובן שאתם תהוו עבורם מודל ודוגמה אישית.
שלומית כהן אסיף בספרה "גם לירח יש גומות חן" כותבת:
הרבה דברים משמחים קרו לי השנה, אחד מהם הוא הבלוג הזה 🙂
תודה שקראתם,
לילה טוב
ליאת
ש.ב
יש לכם שאלות לקראת סוף השנה? נושאים שהייתם רוצים שאכתוב עליהם? אשמח לשמוע!
ניפלא!!!!
מרגש!!!!
נולדת למקצוע הזה ולקשר עם אנשים!!!
את ממלאה לבבות רכים בהמון רגשות וערכים!!!
תהני ותמצאי תמיד סיפוק רב בכל מה שאת עושה!!!
אורנה
היי
מקסים לקרוא את שכתבת
שאלה קצת אחרת- בכל כיתות א יש מורה נוספת? מה תפקידה?
המון תודה
אודיה שלום,
מאחר ומשרד החינוך הגדיל את מספר התלמידים בכל כיתה, לכל כיתה א' מגיעות 10 שעות רוחב (ולכיתה ב' 5 שעות). שעות רוחב הן שעות בהן נכנסת מורה נוספת לכיתה שתפקידה בד"כ לפצל את הכיתה כך שחצי מהתלמידים ילמדו עם המחנכת וחצי עם המורה הנוספת (בשני חדרים נפרדים). אצלנו בבית הספר כמו בבתי ספר רבים יש מורה שזה תפקידה – לפצל את כיתות א'.
מקווה שעניתי לשאלתך,
ליאת
ליאת,
ברכות לסיום שנה פורייה כל כך והמון פירגון על כל העשייה המבורכת והמעשירה שאת משקיעה!
עקבתי ונהנית לעקוב!
זכו תלמידייך וכיף להם שיש להם כזאת מורה ניפלאה!!!
אורנה
הנה ליאת, זו הפעם השניה בחיי שאני מגיבה לפוסט באינטרנט – הצלחת להוציא את זה ממני…וזה רק בגללך.
אז אם בעינייני פירגון עסקנן אני שמחה שנתת לי את הבמה לפרגן לך…. וזה הרבה יותר גדול מכל משפט או תיאור שאעלה פה על הדף.
אז כן, במסיבת סיום התפעלתי – לא היה ילד או ילדה שלא ידעו את כל המילים של הדקלום, שלא ידעו את כל השירים, וכאלה שגם רקדו (מעבר לריקוד הכיתתי). הסתכלתי עליהם – אחד, אחד. כולם, אבל ממש כולם עשו את הכל מתוך שימחה ועליזות ופרץ פנימי של אהבה, ורבים מהם לא ניתקו את קשר העין שלהם ממך.
ואז חיפשתי אותך – ולא ראיתי אותך. פתאום הבנתי שאת יושבת מולם על הדשא, בישיבה מזרחית, מלווה אותם עם העיניים, עם החיוך, עם ההנהון של "כל הכבוד" ורק אז הבנתי באמת את גודל ההשפעה שלך עליהם – המדהימה.
הם מכבדים אותך, הם נושאים אליך עיניים, הם רוצים שתראי שהם מצליחים, הם אוהבים אותך באופן מוחלט! וזה באמת בלתי ניתפס – כי לייצר קשר עם תלמיד שהוא גם סמכותי, אבל גם כזה שיש בו רגש של אהבה (בעיקר מצד התלמיד) – זאת המשימה המאתגרת באמת. בין מבוגרים ככלל, ועל אחת כמה וכמה בין מורה לתלמיד.
ואת זה אני יכולה לייחס רק לדבר אחד – למורה ליאת שמרלינג ובעיקר לאדם שמאחורי השם, כי את אמיתית, ומלאת אמונה בילדים, ויש בך שליחות שלא רואים היום הרבה במערכת החינוך, ואת נותנת את כל המורה שבך ואת כל האדם שבך לחבורת ילדים רעשניים, שהוצאת מהם את כל הטוב שאפשר להוציא, וקצת יותר אפילו – וזה לא היה קורה לולא את!
אז קבלי פירגון! ענק ענק!
ממני, מאבא של אורי, מאורי (ואני מניחה שגם מכל ההורים בכיתה)
שיהיה לנו חופש קסום!
מיכל
תודה רבה, רבה, רבה! מרגשת כתמיד 🙂