אתמול בבוקר חזרתי לבית הספר, אם לומר את האמת ביקרתי שם כבר מספר פעמים במהלך החופש אך אתמול פגשתי לא מעט מורות ואת עובדי המנהלה של בית הספר, שעובדים קשה מאוד כדי שלנו יהיה נעים לסדר את הכיתות.
כבר כמעט חודש שאני טרודה במחשבות לקראת שנה הבאה. כל מי שאמרתי לו שאני מחנכת כיתה ב' השנה, השיב ש"זה כבר פחות קשה" ו"נו, רק כיתה ב". הגעתי למסקנה שמפריע לי שאנשים חושבים שאם הילד לא עולה לכיתה א' אז המעמד פחות חשוב, משמעותי. אני מאמינה שכל מעבר כיתה הוא סיבה לחגיגה, זהו ציון דרך משמעותי הן בחיי התלמידים והן בחיי המורה וכדאי לזכור זאת. ילד שעולה לכיתה ב', גם אותו מעסיקות שאלות, תהיות, מחשבות, התרגשות, חששות וציפיות. הנה, אני עולה השנה כמחנכת בפעם השנייה לכיתה ב', ואני טרודה במחשבות, מתרגשת ומלאת שמחה (בטוחה שבלילה לפני יהיה לי קשה להירדם).
את לוחות התוכן לכיתה הכנתי מבעוד מועד אבל שתי שאלות עיקריות המשיכו להעסיק אותי:
1. איך אני מייצרת מרחב למידה פיזי שמצד אחד נוח ללמידה ומצד שני מאפשר סוגים שונים של למידה (לא רק ישיבה ליד שולחן)?
2. מהו העיקרון / הערך שמוביל אותי השנה? מה הכי חשוב לי להנחיל לתלמידיי?
אז על מנת לענות על השאלה הראשונה "חגגתי" ב Pinterest, נחושה לקבל השראה ולא להתייאש (אחרי שגיליתי איך נראות הכיתות בחו"ל). אני עדיין "שוברת את הראש" באשר לסידור הישיבה, מקווה שאוכל להגמיש את הישיבה עבור תלמידיי ולאשר להם מגוון של צורות למידה, גם בפן הלימודי וגם הפן הפיזי (כנראה שאגרור עוד הרבה שולחנות בשבועיים הקרובים…)
על השאלה השנייה הצלחתי סופסוף לגבש לעצמי תשובה אתמול בלילה (הרעיונות הכי טובים מגיעים תמיד במקלחת :)). כשפגשתי את תלמידיי בשנה שעברה בפעם הראשונה, השאלה הראשונה ששאלתי אותם הייתה: "מה לדעתכם הדבר הכי חשוב בכיתה א'?" התשובות התרכזו פחות או יותר סביב "שנצליח בלימודים" עד שילדה אחת הרימה את היד ואמרה "שנהיה חברים טובים". הבנתי. זה בדיוק מה שמנחה אותי, גם בכיתה א', גם בכיתה ב' וגם בחיים בכלל. אכפתיות, עזרה הדדית, שיתוף פעולה, קבלה והכלה, נתינה. חשוב לי שהילדים ישמרו על התכונות הנפלאות והרגישות שלהם, יכבדו את הזולת ולא יתנו יד להתנהגות שלילית אלא יגנו אותה. עשינו דרך משמעותית בשנה שעברה אך הדרך שלפנינו עוד ארוכה ואני כבר חושבת איך לסלול אותה… פה מתחיל האתגר האמיתי!
אז רגע לפני שהחופש נגמר, אני מנסה לחזור לשגרה (שלא תפתיע אותי ב -1 בספטמבר). הילדים עדיין בחופש, אולי גם הם מריחים את סופו… אז, גם אם הילדים שלכם לא עולים השנה לכיתה א', תעשו "עניין" מהחזרה לבית הספר. תחגגו, תספרו להם על החזרה שלכם לספסל הלימודים כשהייתם ילדים. תשאלו אותם מה מעסיק אותם, מה הם היו הכי רוצים שיקרה להם השנה, אולי תעשו רשימת משאלות? בקיצור, תחגגו – גם את סוף החופש וגם את תחילת השנה…
ליאת
ש.ב
הורים / מורים / סבים / סבתות מה מעסיק אתכם לקראת שנת הלימודים הקרובה? מחשבות? משאלות? שאלות? נשמח לשמוע!
תמיד כייף לקרוא את הבלוג שלך
ניכר שאת כבר ממש בעשייה ומתרגשת….. שתהיה שנה מלאת עניין וסיפוק!!!
אמשיך לקרוא ולעקוב בהנאה,
אורנה
נהניתי מאוד לקרא מה שכתבת, אני גם אחנך השנה כיתה ב' כבר בפעם השביעית (אני מחנכת א-ב בערך 14 שנים) ומה שכתבת בסעיף הראשון זה משהו שמטריד אותי כמעט כל שנה במיוחד אם המבנה הפיזי של הכיתה קטן והשנה אני ממש במתח, כי אנחנו עוברים למבנה חדש ועדיין דברים לא מוכנים שם, כך שאפילו לא ראיתי את הכיתה ואני ממש מקווה שיהיה מספיק מרחב כדי שיהיה אפשר לגוון בישיבה במהלך יום הלימודים, גם הסעיף השני שכתבת זה בדיוק מה שאצטרך לעבוד עליו השנה במיוחד- אשמח לרעיונות כדי לגוון 🙂 כאמא אני מקווה שהבן שלי שמתחיל שנה שנייה בגן חובה, יתקדם ויצליח להשלים פערים ולהתמודד עם הקשיים בהצלחה ושיהיה לו טוב חברתית,
והבת שעולה לכיתה ג' עם מורה חדשה שיהיה לה טוב ונעים ללכת לבית הספר.
איילת, תודה רבה על השיתוף! מעניין ואולי לא מפתיע ששתינו עסוקות באותן השאלות באשר לחינוך הכיתה. אשמח להמשיך לשתף אותך במחשבות, תהיות, ורעיונות , וכמובן ללמוד גם ממך! מאחלת לשני ילדייך מסגרות חינוך עוטפות, אוהבות, מעודדות ומאפשרות.
שתהיה לך שנה נפלאה ומופלאה,
ליאת