כשהורים רואים על צג הטלפון שלהם את שם המורה של ילדיהם הם מתחילים להלחץ "מה קרה?" "הכל בסדר עם הילד שלי"? "יש משהו שאני צריך לדעת?" בדרך כלל כשהמורה מתקשרת היא רוצה להתייעץ עם ההורים בנוגע לעניין מסוים, לשמוע מה שלום הילד/ה בעקבות התרחשויות בכיתה, לספר על אירוע או מקרה שקרה ועוד. את השיחה יוזמת המורה בעקבות צורך או קושי שהילד חווה במטרה לשתף את ההורים ולנהל חשיבה משותפת למען הילד/ה.
לפני מספר חודשים קראתי כתבה על מורה שהתקשרה במהלך שנת הלימודים לכל ההורים בכיתתה בכדי לשתף אותם בדבר טוב על בנם / בתם. האמת? זה נשמע לי לא נורמלי. הרי יש לי 38 תלמידים בכיתה, אני אתקשר לכל ההורים? גם ככה אני מדברת עם כל כך הרבה הורים אז למצוא עוד סיבה להתקשר? הערכתי אותה אבל חשבתי שזה מוגזם.
ואז, כנראה משהו חלחל. לאחרונה, מצאתי את עצמי שולחת מספר מיילים ויוזמת שיחות טלפון עם הורים שהמטרה שלהן הייתה לשתף את ההורים בהצלחות של ילדיהם. הבנתי שהמילה הטובה, הפרגון והשיתוף שלי, מאפשרים להורים לשמוע על הצלחות ילדיהם בכיתה, מאפשר להם לקבל תמונת מצב רחבה יותר המעצימה בסופו של דבר הן את ההורה והן את הילד.
אז נכון, אני כנראה לא אשים לעצמי כמטרה להתקשר לכל ההורים אבל הבנתי שהמשוב החיובי ממני חשוב להם וכן, כמו שהמשוב החיובי שהם נותנים לי, עושה לי טוב, כך גם השיתוף שלי והמילה הטובה, עושה להם את היום.
וזה לא רק במקצוע ההוראה, אני חושבת שזה בכל תחומי החיים. זוהי זכות גדולה לתת לאנשים פידבק חיובי. כפי שאני אומרת לילדים, מילה טובה עושה טוב בלב לא רק לאדם כלפיו היא מופנת אלא גם לאדם המפרגן והמשתף.
ליאת
ש.ב
תנו משוב חיובי למישהו, יכול להיות קרוב משפחה, קולגה או כל אדם העולה על רוחכם. מוזמנים לשתף במשוב ובתגובה שקיבלתם.
היי ליאת,
אני קוראת בשקיקה את הפרסומים בבלוג…
דרך אגב, אני משתדלת, מדי שבוע, להתקשר לפחות לאחד-שניים מהורי תלמידיי כדי לשתף אותם בחווייה טובה/בהצלחה… התחושה שלהם טובה ושלי אף יותר…
יש בזה משהו מאד "ממלא" באותו פידבק חיובי. זאת אמירה מצד המורה, שהיא רואה את כולם, מזהה את הקושי אבל גם את ההישגים וההצלחות.
אין כמוך!!!
תודה על הכל.
ליאת הנהדרת. אני מאד מעריכה את הכנות שלך, לגבי כמות הטלפונים ביום שאדם נורמלי, שעושה עוד איזה דבר או שניים יכול לעשות. אני רואה בזה עלייה בדרגה, ולא ויתור על עשייה. היכולת שלנו לשלב עוד דברים עם ההוראה, שמשאירה לנו פחות זמן להיות כל כולנו בעניין, נראית בתחילה כמפחיתה את היכולת להיות 'מורה מדהימה'. אבל לא כך הוא – כשאנחנו מנסים לשלב עוד תחומי עניין והתפתחות (שלא לדבר על בית, ילדים וכלב, למי שיש…), עלינו לעמול על יעילות וניצול נכון של המשאבים. המשאב הכי חשוב של המורה הוא נפשו וגופו. אם נצל אותם עד תום – לא יישאר לנו ולא לילדינו ולא לכיתה בשנה הבאה… אז ניכר שעלית כיתה, ואת מראה שגם כך – את מורה נפלאה! שלך, מורתך, סמדר
סמדר,
את כל כך מדויקת ורגישה.
תודה על תגובתך!
ליאת
ליאת היקרה,
אין ספק שבשורות טובות כאלה להורים מעצימות וממלאות את כל הבית באנרגיה חיובית! כל כך שווה את המאמץ!!! כל הכבוד על הרגישות הניפלאה שלך ובטוחה שההורים מעריכים זאת מאד!!!
עוקבת ונהנית , לומדת ומחכה מפוסט לפוסט לרעיונות ולדברים הניפלאים שאת משתפת!
אורנה