עשו לכם מסורת

אני מודה, אחד הדברים האהובים עלי הוא מסורות.
בחיי הפרטיים אני מקיימת מסורות רבות – מסורת 'שולחן יום הולדת' שבו אנו מכינים בבוקר יום ההולדת שולחן עמוס בכל טוב והפתעות נוספות. מסורת של 'ארוחת שישי אצל המשפחה', מסורת 'מפה לבנה לשולחן פינת האוכל' ביום שישי, מסורת להתקשר כל שנה בראש השנה לאנשים מסוימים, מסורת 'Mondaydate' עם בן הזוג ביום שני, מסורת שבה כל שנה בסדר פסח מישהו מבני המשפחה מתחפש לאליהו הנביא ומחלק אגוזים, בקיצור פריקית של מסורות.

אז למה אני מספרת לכם את כל זה? מאחר שלפני יומיים לקחתי חלק בסדר ט"ו בשבט – אירוע מיוחד, שמח, מעניין ומלמד. חשבתי לעצמי שחבל שזו לא מסורת שגורה בבתיהם של רבים, הרי זה חג כזה נפלא ומי שלא נמצא במערכת החינוך, בדרך כלל לא מודע למועד ואינו מציין אותו.
אז השנה, גם אנחנו ערכנו בכיתה סדר ט"ו בשבט. הייתי בטוחה שזה יפתיע את הילדים – מה? יש סדר בט"ו בשבט? אבל לא, זה היה להם מאוד טבעי. הם הניחו מפות, חילקו פירות, מזגו יין, שרנו, קראנו, שוחחנו ובעיקר חגגנו.

חשבתי על זה שבכיתה / גן כל מורה / גננת מנחילה מסורות שונות ומגוונות. יש מסורות שמחזיקות תקופות ארוכות ואפילו ממשיכות עם הכיתה גם כשיש להם מחנכת חדשה ויש כאלה שחולפות מהר יותר. יש מסורות שהילדים מעבירים מהכיתה לבית ויש כאלה שמגיעות מהבית לכיתה. מסורת מייחדת אותנו כקבוצה, היא יוצרת תחושה של שייכות, גאווה, תחושה של 'ביחד', היא זיכרון נעים לשנים רבות ומעצבת חוויות ילדות.

סדר ט"ו בשבט חיזק אצלי את החשיבות, ההנאה והשמחה שביצירת מסורת חדשה, חשבתי שאולי תרצו  גם אתם לאמץ אותה לשנים הבאות. ואם לא את מסורת זו, אולי זה הזדמנות לחשוב על מסורות חדשות שמתחשק לכם להנחיל בבית? למשל שכל אחד מבית המשפחה יספר בארוחת הערב דבר טוב שקרה לו היום, או אולי משחק משפחתי קבוע? זמן איכות?
בטוחה שיש לכם רעיונות רבים, בקיצור – עשו לכם מסורת 🙂

ש.ב