יום העצמאות הוא הזדמנות לארח בכיתה סבא או סבתא של אחד הילדים. כבר ארבע שנים שאני מארחת לכבוד 'יום הולדתה של המדינה' סבתא או סבתא שמגיעים לכיתה לספר לנו על ילדותם.
לפני ארבע שנים, הייתה זו עדנה, המתנדבת בכיתתי, שסיפרה לילדים על ילדותה לפני קום המדינה ולאחריה. הדבר שזכור לי יותר מכל מהמפגש איתה, הוא שאלתו של גיא המתוק שהתפרץ לפתע לדבריה ושאל "את היית ביציאת מצרים?" הילדים פרצו בצחוק וכמובן שגם עדנה. שאלתו הבהירה לי עד כמה לילדים בגיל הזה קשה לתפוס את מושג הזמן, איזה 'סלט' יש להם בראש באשר לחגים ולמועדים וכמה חשוב לאפשר להם לשאול…
שנה לאחר מכן, אירחנו בכיתה את ליאורה, סבתא של אלה. הילדים כבר הכירו חלק מסיפורה בעקבות הספרונים שיצרו לכבוד יום המשפחה. אני זוכרת שהילדים לא הבינו איך יכול להיות שלסבתא ליאורה לא היה מקרר בבית כשהייתה ילדה. היא סיפרה על 'ארון הקרח' בביתה והם המשיכו לשאול שוב ושוב "אבל איך האוכל לא התקלקל?".
בשנה שעברה סיפרתי לילדים על ילדותה של סבתי ברעננה, דרך סיפורה והשיר "ארץ ישראל שלי" למדנו 'כיצד מקימים מדינה'.
אירחנו בכיתה את מוטקה, סבא של גיא. הוא סיפר לנו כיצד עלה לארץ לאחר מלחמת העולם השנייה, על מסעו לארץ ותרומתו להקמת המדינה. הילדים שאלו שאלות רבות בנוגע למסעו באונייה וכן, כיצד הכיר את סבתא של גיא 🙂
והשנה, אירחנו בכיתה את ברוריה, סבתא של עומר. היא נולדה תשעה חודשים לפני קום המדינה. היא סיפרה לנו על ילדותה במושב, על המשחקים ששיחקה בתור ילדה. הילדים הופתעו לגלות שהמשחקים מחבואים, קפיצה בחבל, שלוש מקלות ועוד הם משחקים שגם סבתא ברוריה שיחקה בילדותה, הם חשבו שהם המציאו את הגלגל…
כל שנה מחדש אני נפעמת לגלות כמה המפגש עם הסבים והסבתות חשוב לילדים. כמה הם ואני לומדים על מדינת ישראל דרך הסיפורים האישיים של האנשים הנפלאים האלה, ואיזו זכות גדולה זו להאזין לסיפוריהם.
אל תחכו למועד מיוחד, שבו עם ילדיכם ובקשו מסבא/סבתא לספר את סיפור חייהם. זה אולי נשמע קצת מוזר, אפילו טרחני, אבל החוויה, הזיכרון והסיפור שתזכו לשמוע, הם מתנה גדולה שעד שלא תחוו אותה לא תדעו מה אתם מפסידים.
חג עצמאות שמח
ליאת