"נו, אז איך הכיתה? למה עדיין לא כתבת פוסט?" שאלה אותי חברה השבוע. "האמת, קשה לי", עניתי. כל שנה מחדש אני שוכחת כמה ההתחלה היא קשה, בייחוד כיתה א'. 33 קטנטנים (הבטיחו כיתה קטנה, 33 ילדים זה לא כיתה קטנה), שהגיעו מגנים שונים, עם הרגלים, צרכים ורצונות שונים. הם לא מכירים אותי, לא מכירים אחד את השני ואני, לא מכירה אותם. הסתגלות היא תהליך ממושך ואנחנו, רק בשלב ההיכרות…
אז מה בכל זאת עשינו השבוע?
ביום הראשון לכיתה א' קראנו את ספרה הנפלא של לורן צ'יילד "אני בהחלט קטנה מדי לבית הספר", במהלכו נשמעו צחקוקים שונים והורגשה תחושת הקלה, "הנה, בכיתה א' שומעים סיפורים, אפילו על ילדים שהם ממש כמונו…" בעקבותיו, כל ילד צייר איך הוא מרגיש ביום הראשון בכיתה א'.
את הבקרים פתחנו ב"הזמנה למפגש" – הזמנתי את הילדים שיושבים במקומות שלהם, בקבוצות, לבוא לשבת במפגש לפי אמירה מסוימת, למשל: "אני מזמינה למפגש את הילדים שהם הבכורים במשפחה", "אני מזמינה למפגש את הילדים שאוהבים לבנות בלגו", בצורה זו, למדתי משהו חדש על הילדים והם, למדו פרט חדש זה על זה.
אחרי שכולם התיישבו במפגש שרנו "שיר בוקר". אני פותחת כל בוקר בשיר, זה משמח ומאפשר לכל ילד להשמיע את קולו. כדי שהילדים ירצו להצטרף, פתחתי בשירים שהם מכירים כמו "שבת בבוקר" ו"שיר האותיות", קיבלנו את הבוקר בחיוך ושירה. אחרי השיר והסבר על סדר היום, התחלנו ללמוד…
מה לומדים בשבוע הראשון בכיתה א'? אתם בטח שואלים… לומדים לכתוב את המספרים מ-1-10, לכתוב אותיות ולקרוא צלילים בודדים שאט אט וכמו בקסם, מתחברים למילים.
צריך המון סבלנות, עידוד, פתרונות יצירתיים, גמישות וידיעה מה חשוב לי כמורה ועל מה אני יכולה לוותר. כל ילד הוא אחר וזקוק לדברים שונים. אני, צריכה מצד אחד להתאים את עצמי לכל ילד ומצד שני, לעזור להם להתאים את עצמם למסגרת ולחברת הילדים שמתחילה להיווצר פה.
ביום שלישי, הבנתי שהגיע הזמן לשנות מקומות ישיבה (הם בחרו את מקומות הישיבה בימים הראשונים והבנתי, שהגיע הזמן לשינוי…). כדי שהשינוי לא יהיה קשה מדי והם יכירו את הילד שהם עומדים לשבת לידו, יצרתי עבורם את "משחק הצוותים". חילקתי את ילדי הכיתה לזוגות (הילד שהם יעברו לשבת לידו ביום שלמחרת) ונתתי להם משימות שונות – לכתוב מאבנים את השמות שלהם, לספור כמה סלים יש בבית הספר, ללכת לערוך היכרות עם השומר ועוד. בצורה זו, הילדים עבדו יחד, בשיתוף פעולה ולמחרת, כשהגיעו לכיתה, הילד החדש שהם ישבו לידו כבר היה החבר החדש שלהם.
ביום שישי, סיכמתי עם הילדים את השבוע, בסופו עשיתי סבב בו אמרתי לכל אחד מהקטנטנים דבר אחד טוב שזיהיתי בו השבוע: "יונתן, שמתי לב שאתה מאוד אכפתי ועוזר לחברים", "עלמה, שמתי לב שאת כל בוקר מגיעה עם חיוך ענק וזה גורם גם לי לחייך", "מיכאל, שמתי לב שאתה מאוד סקרן". הייתם צריכים לראות את המבטים שלהם, כמה התרגשות, תחושה שמישהו רואה אותם. אני, הרגשתי תחושת שמחה שהצלחתי לזהות בכל ילד לפחות משהו אחד נפלא ואני יודעת, שלמרות שתקופת ההסתגלות היא תקופה לא קלה, היא חלק מהדרך והדרך, רצופה בנקודות אור שהולכות וגדלות מיום ליום.
שיהיה לנו שבוע מלא באורות…
ליאת
מקסים! כל כך מתחברת..
אני בתחילת דרכי וזו פעם ראשונה שאני מחנכת כיתה א'.
תודה על הרעיונות המקסימים, אני בטוחה שאיישם.
שאלה לגבי שירי בוקר, את משמיעה להם ? או משתמשת גם בסרטונים?
תודה.
היי ענבר,
אם זה שיר מוכר אנחנו שרים אותו יחד עם יוטיוב, אם זה שיר חדש אני מלמדת אותם שורה שורה ולאט לאט אנחנו מוסיפים גם את המוסיקה.
אני לא מקרינה סרטונים בשיר בוקר כי זה מסיח את הדעת ומפריע לילדים להיות מרוכזים בשירה.
שבוע טוב,
ליאת
וואו ליאת! איזו מקסימה את. יש להם המון מזל שהם פגשו אותך ולנו יש מזל שאת כותבת ומספרת לנו.
תודה גדולה ! ממש חיממת לי את הלב.
בהצלחה במשך השנה
לימור
את מדהימה כל פעם מחדש! איזה כייף שהתחלתי גם לחנך א' ואקבל ממך רעיונות נפלאים.
מרגש ומקסים!
כבר אמרתי שהייתי רוצה שתהיי המורה שלי?! ובוודאי של הבנות שלי…
צריך לעבוד דירה כמה עשרות אלפי קילומטרים אבל ניתן לארגן.
בהצלחה רבה! תמשיכי לכתוב לנו
תודה יקרה,
מקווה שבנותייך מתאקלמות בקלות יחסית בגנים החדשים.
בטח אמרו לך את זה מיליון פעם אבל את מורה מיוחדת.
כיף לילדים שאת מלמדת אותם וכיף להורים שלהם.
כל הכבוד לך!
תודה, אני משתדלת לעשות כמיטב יכולתי 🙂
רעיונות מעולים. המורה המושלמת. שאפו
דעמות עלו בעיני בפסקה האחרונה. איזה מורה קסם את, ואיזה קסם שכבר אחרי שבוע, ולמרות שאת רק אחת והם 33 הצלחת לראות כל אחד ואחד מהם קצת יותר ולהבחין במשהו ייחודי וחיובי אצלו. וכל הרעיונות – מההכרות עם השומר, כתיבת האותיות באבים, הציור של הידיים והציור המשותף, הכל כך כך נכון, כל כך מתיישב עם השבוע המתאגר הזה. נפלא.
תודה נעמה היקרה, שמחה לשמוע שהדברים שכתבתי נגעו גם בך.
שיהיה לך שבוע נפלא!
תענוג לקרוא את מה שאת כותבת .
הלוואי שהיו הרבה מורים כמוך !
ממש הוקסמתי!! כן ירבו כמוך!
ממש התרגשתי:-)
חוץ מזה גם קיבלתי רעיונות והשראה לגן (אני גננת).
יישר כוח יקירה!
נפלא!
גרמת לי לדמוע מעט לכן גם הייתי חייבת להגיב 🙂
את פשוט מקסימה! מקווה שילדיי יתקלו במורות כמוך…
אין עליך!
את מעוררת השראה ביצירתיות, בחיוביות ובשמחה שבך
תודה
היי ליאת,
איזה רעיון מקסים!
האם את אומרת על הילדים משהו טוב בכל סוף שבוע או כמשהו חד פעמי?
זה באופן ספציפי היה ספונטני, בעיקרון אני מנהיגה בכיתה את "קופסאות המחמאות", את מוזמנת לקרוא את הפוסט על זה.
כרגע אנחנו בתחילת שנה אז מה שנכון בעיניי לתקופה זו, היא להגיד לכל ילד משהו טוב שזיהיתי בו בכל סוף שבוע.
קסם של מורה. 33 ילדים זה בהחלט לא מעט, ועם זאת אי אפשר להשתחרר מהתחושה ש"יש לך את זה" – את מצליחה לגעת, להגיע ולהקסים כל אחד ואחת מהם.
תודה על המחשבות, השיתוף והגישה.
תודה!
מדהים, איזה כיף שאת המורה של הבן שלי. כל כך חששתי מהימים הראשונים בבית הספר, ביחוד מכיוון שהוא הכי קטן בכיתה. כבר ביום השני ללמודים הוא הרגש בנוח ובטוח. המון תודה,תמשיכי כך.
תודה אורן על המילים החמות!
ליאת יקרה, מרגישה ברת מזל שאת המורה שלנו ומרגישה שבזכותך המעבר לבית ספר היה כל כך חלק וכבר הפך לבית עבור מיה. תודה לך שאת רואה כל אחת ואחד מהם ויודעת לתת להם את התשומת לב ואת התחושה שהם מיוחדים. מקווה שאת יודעת שאת אחת ויחידה.
תודה רבה נעם על היכולת לראות ולהגיד את הטוב והמוצלח 🙂