לפני מספר ימים התקיימה אסיפת ההורים בכיתתי. בכל שנה מחדש אני מתרגשת לקראתה, זהו המפגש שבו אציג את עצמי באופן רשמי בפני ההורים, אספר על ה"אני מאמינה" שלי, מה הוביל אותי למקצוע המופלא הזה ועל חשיבות הקשר והיחסים בין הבית לבית הספר.
אחד הדברים המרכזיים עליו דיברתי באסיפת ההורים הוא נושא העצמאות בכיתה א'. אני מאמינה ויודעת שילדים בכיתה א' יכולים להיות עצמאים בדרכים רבות הן בבית והן בבית הספר. עידוד עצמאות בקרב הילדים תורם לתחושת המסוגלות שלהם, לבניית הרגלים ואחריות וכן, מפחית מטלות מההורים ומעביר את האחריות, לילדים.
אז הנה 7 טיפים לעידוד עצמאות ילדים בכיתה א' ועל הקשר שבין עצמאות בבית לפיתוח תחושת מסוגלות ועצמאות בבית הספר:
1. שגרת בוקר- הרגילו את ילדיכם להכניס בעצמם את הכריך ובקבוק המים לילקוט, כך תחסכו לכם מטלה נוספת בבוקר ולא תקבלו טלפון מבית הספר באמצע היום "אני לא מוצא את הסנדוויץ' שלי" ותִזַכְרוּ שהוא על השולחן במטבח…
תתרגלו במשך שבוע-שבועיים עם ילדכם את הכנסת הכריך ובקבוק המים לילקוט ותראו איך כל השנה, הם יזכרו לעשות זאת בעצמם. מדי יום ילדים לא מוצאים את הכריך בילקוט (כי לא הם שמו אותו בתיק…), הם לא רוצים לאכול את מה שיש להם בכריך (כיוון שזו הייתה הפתעה עבורם ולא לכך הם ציפו…) ולחלקם הכריך נשכח בבית. מכאן שאם תעבירו את האחריות לילדים – כולם ירוויחו מזה.
2. הגעה לבית הספר – השתדלו להיפרד מילדכם כבר בכניסה לבית הספר. בדרך לכיתה הם יפגשו חברים, יארגנו לעצמם את מקום הישיבה ויעבירו את הזמן במשחק עם חברים, שיחה, עזרה למורה ועוד. אתם כמובן מוזמנים להגיע לכיתה במידה וילדכם מעוניין לשתף אתכם בנעשה שם. הקפידו שהגעתכם לכיתה תהיה מתוך הזמנה של הילד ורצון לשתף ולהראות. ילדים שמגיעים מוקדם לבית הספר הם ילדים שמתחילים את היום בצורה רגועה ושלווה יותר, מבחינתם יש להם הפסקה נוספת… הפסקת בוקר.
3. סידור הילקוט והקלמר – האחריות לארגון הקלמר והילקוט היא של הילדים. בשלב הזה של השנה, עזרו לילדים להתארגן, צרו להם הרגלים הקשורים בארגון, תנו להם משימות קטנות אך אל תסדרו בשבילם. מדי ערב, עברו יחד איתם על הקלמר – שיבדקו שכל הציוד נמצא בתוכו ויחדדו את העפרונות כך שהקלמר יהיה מוכן ליום המחרת. הרגילו אותם לסדר את התיק, לבדוק שאין אוכל מאתמול, ניירות ושאריות שאפשר לפנות. בעוד שבוע-שבועיים תראו שהם עושים זאת לבד ואף טוב יותר מכם. אתם תופתעו כמה הם שמחים ומתגאים להראות למורה שהקלמר מאורגן, העפרונות מחודדים ומוכנים לשימוש והאמת – זה בהחלט משמח!
4. שיעורי בית – במידה ויש שיעורי בית, האחריות להכנתם היא של הילדים! אתם כמובן יכולים לעזור בקריאת הוראות והסברים, חשוב להראות התעניינות בשיעורים – כך תוכלו לעקוב אחר התקדמות ילדכם ולעזור במידת הצורך. בשורה התחתונה, האחריות היא של הילדים ולא של ההורים, אל תכנסו למאבקי כוח מיותרים.
5. פתרון בעיות – כשילד חוזר הביתה ומספר שהילד הזה הציק לו או שהוא ממש לא אוהב את מקום הישיבה, כהוריו, אתם מיד רוצים לבוא לעזרתו. חשוב שאחרי שהקשבתם, הכלתם, וחשבתם על דרכי פתרון, תשלחו אותו לדבר עם המורה ולפתור את הבעיה בעזרתה. חשוב שהבעיות בהן נתקלים הילדים תיפתרנה באמצעות שיחה שלהם עם המורה ולא מעל לראשיהם. בדרך זו, אתם מלמדים אותם להתמודד, מעבירים להם תחושה שאתם מאמינים בהם, שהם מסוגלים, וכן, מלמדים אותם שבחיים כשיש להם בעיה/ קושי הם יצרכו ללמוד להתמודד בכוחות עצמם. בסופו של דבר, הסוגיות שנפתרות הכי טוב הן אלה שהילד פותר אותן באופן עצמאי.
6. מפגש עם חבר – ילד בכיתה א' יכול "להרים טלפון" ולקבוע עם חבר בכוחות עצמו. בתחילת כיתה א', הילדים צריכים שתעזרו להם ב"שידוך" או בדרבון מפגש עם חבר חדש, אבל את קביעת המפגש עצמו, את שיחת הטלפון לחבר, חשוב שהילדים יעשו בעצמם ולא שאתם, תקבעו עבורם. נכון, אתם בסופו של דבר קובעים עם ההורים אבל חשוב שלא תודיעו לילד "קבעתי לך היום מפגש עם אלון" אלא שתתקשרו יחד ותתנו לו לדבר. בהמשך, הוא כבר יוכל לקבוע את המפגש לגמרי לבד.
7. הם עוד יפתיעו אתכם – אפשר עדיין לפנק את הילדים ובד בבד לחזק את עצמאותם. אתגרו את הילדים והציעו להם לעשות דברים שעד עכשיו חשבתם שהם לא מסוגלים – הם עוד יפתיעו אתכם!
המעבר מגן הילדים לכיתה א' הוא מעבר לא קל, אני רואה את הילדים מדי בוקר, יש את אלה שעדיין מתקשים להיפרד מההורים, יש ילדים שנאחזים בחברים מהגן ויש ילדים שכבר לאט לאט מקבלים ביטחון ומתחילים להתנסות במפגשים עם חברים חדשים ובפרידה מההורים בשער. כל ילד הוא אחר וההסתגלות מילד לילד היא שונה. המשותף לכולם הוא שכשאתם ההורים משדרים לילדכם "אנחנו מאמינים בך", אתה מסוגל ויכול", "אנחנו פה כדי ללוות אותך וללמד אותך" – מבלי שתשימו לב, הם כבר יהיו עצמאיים ובוגרים כמו שחלמתם…
לחיי התחלות חדשות, הרגלים חדשים ושפע של עצמאות,
ליאת
נהדר! משיחות איתך בחודש האחרון למדתי עד כמה באמת חשובה לך העצמאות אצל ילדי הכיתה שלך, וכמה חשוב לך לאפשר להם לעשות כל מה שאפשר בעצמם, וזה היה מקסים לראות איך את עומדת בתוקף על האמונה הזאת במה נכון וחשוב לך ולילדים. משהו באווירה הבית ספרית גורם לילדים לגדול פתאום ולתפוס עצמאות. אני התפלאתי מאוד איך הבן שלי, אותו ילד שנפרד מאיתנו בקושי ובדמעות גם בגן חובה, פתאום נופף לנו לשלום בשער בית הספר ונכנס בשמחה ליום חדש. אנחנו אלה שהתקשנו לשחרר ולתת לו להיכנס לבד בלי ללוות אותו. וברגע ששחררנו זה היה כיף לכולם.
כתבת כל כך מדויק ונכון.
אצלנו, את חלק מתחומי האחריות, התחלנו כבר במהלך גן חובה (אוכל ומים בתיק, פרידה בשער), הרגשתי שזה עזר להסתגל לשגרה של כיתה א יותר בקלות.
נהנית מאוד לעקוב אחרי הבלוג שלך. תודה