לפני קצת יותר מחודשיים עלינו לכיתה א'. 33 ילדים מגנים שונים, חלקם הגיעו לכיתה עם ה"חבר הכי טוב" מהגן, חלקם הכירו מספר לא קטן של ילדים קודם לכן וחלקם הגיעו מעיר אחרת. חודשיים עברו ותאמינו או לא, רק עכשיו הם מתחילים לזכור את השמות אחד של השני. בכל בוקר כחלק מ'מפגש הבוקר' שלנו, אנחנו פותחים בברכת "בוקר טוב" אישית. כל ילד מברך בקול רם בברכת "בוקר טוב" את הילד שיושב מימינו בציון שמו וכך, כל ילד זוכה לברכה אישית, להתייחסות ולהשמעת קולו ברבים. ערך נוסף הוא שהם סופסוף מצליחים לזכור את השמות אחד של השני… נראה לכם מוזר? ככה זה בכל שנה…
המעבר מגן הילדים לכיתה א' הוא אחד המעברים המשמעותיים והמאתגרים בחייו של ילד. המסגרת החדשה, הציפיות, מערכת השעות, המקצועות השונים ויותר מכל, קהילת הילדים.
כמורה, אני מקדישה זמן רב בכיתה לחיבור בין הילדים, לגיבוש, היכרות ויצירת מפגש סביב תחומי עניין. ניצני החברות הראשונים מתחילים בבית הספר, אך על מנת שהקשר יהפוך לקשר משמעותי ולחברות של ממש, הילדים צריכים להיפגש אחר הצהריים והאחריות למפגשים אלה בגיל הזה ובשלב הזה של השנה היא של ההורים. לא פעם הורים אומרים לי "הוא רוצה להזמין רק חברים מהגן אחר הצהריים, מה לעשות?". ראשית, לא להיבהל. להיפגש עם חבר מהגן זו האפשרות הכי קלה ובטוחה. הילד כבר מכיר אותו ועל כן, הוא לא חושש מדחייה, הוא מכיר את הילד ויודע כיצד לנהוג במפגש איתו. חשוב לתחזק חברויות קיימות ובד-בבד לנסות לעזור לילדים ליצור חברויות חדשות.
אז איך אפשר לעזור להם לייצר חברויות חדשות? הנה כמה רעיונות.
1. ספרו להם על החברים שלכם. ילדים אוהבים לשמוע סיפורים על הוריהם כשהיו בגילם. ספרו לילדכם על החבר החדש שרכשתם בכיתה א'. ממה חששתם, מה היה תחום העניין המשותף שלכם, אם אין לכם סיפור על חבר בגילאים הצעירים, ספרו על חברים נוכחיים, כאלה שהם מכירים. אתם המודל שלהם לחיקוי, סיפור שלכם יכול לסייע להם לאזור אומץ ולהזמין ילד/ה למפגש אחר הצהריים.
2. נצלו את החוגים למפגש חברתי. "רוצה שניקח אותו לחוג?" כשאתם לוקחים את ילדכם לחוג אחר הצהריים, הציעו לו לאסוף חבר מהכיתה שנמצא יחד איתו בחוג או לקחת אותו אליכם אחרי החוג. בצורה זו, אתם גם מקלים על הורה אחר וגם, מנצלים את הזמן למפגש חברתי.
3. "החבר השבועי" פעמים רבות ילדים מתקשים לבחור עם מי להיפגש. אפשר לעשות עם ילדכם החלטה שבכל שבוע מזמינים חבר חדש מהכיתה בנוסף לחברים הקיימים. אפשר להזמין חבר שיושב יחד עם ילדכם בקבוצה, אפשר להסתכל יחד בדף קשר ולבחור חבר מתוך הרשימה, אפשר לבקש מהמורה המלצות על ילדים שנראה לה שיכול להיווצר קשר טוב ביניהם. הסתכלו יחד עם ילדכם על רשימת הכתובות לראות מי גר בסביבתכם, לפעמיים לא יודעים כמה החברים קרובים לבית…
4. "עם מי שיחקת בכיתה היום?" כשאתם משוחחים עם ילדכם על היום בבית הספר תשאלו "עם מי שיחקת בכיתה היום?" "כלפי מי היית אדיב?" "איזה מעשה חברי עשית היום?" שאלות מסוג זה יאפשרו ללמוד על ההתנהגות החברתית של ילדכם בכיתה ולאפשר גם לו, לעשות חשיבה נוספת על היום שהיה בבית הספר בהיבט החברתי.
5. קבעו מראש. כיום, כשלכל משפחה יש לו"ז מורכב הכולל צהרונית, אחים, חוגים, סבא וסבתא ועוד, קשה לקבוע מעכשיו לעכשיו. לפעמיים ילד רוצה להיפגש עם חבר ובזה אחר זה הוא מגלה שבדיוק היום, כולם עסוקים. חשוב לקבוע מראש, שהמפגש לא יתפספס… וכן, יש משהו מרגש בלקבוע ולצפות למועד המפגש.
אנחנו עדיין בתחילת השנה, תקופה שבה ילדים מתחילים לאט לאט ליצור לעצמם מעגלים חברתיים ובשלב הזה הם זקוקים לנו – המורים וההורים על מנת לעשות זאת. המפגשים החברתיים אחר הצהריים עושים הבדל משמעותי בתחושת השייכות של הילד, הביטחון שלו ולפעמיים גם ברצון להגיע לבית הספר.
באופן אישי, החברים הטובים שלי עד היום הם החברים שלי מבית הספר היסודי. גדלנו ביחד, התבגרנו ביחד ולחברות הזאת אין תחליף.
"אנחנו נהיה חברים לעולמי עד, נכון פו?", שאל חזרזיר. "אפילו יותר" ענה פו. (מתוך פו הדב א"א מילן).
ש.ב
האם גם לכם יש חברים מהגן? מבית הספר היסודי? נסו להיזכר במפגש הראשון איתם, כיצד נוצר הקשר. נשמח שתשתפו!
כל כך הרבה רעיונות טובים! פוסט נהדר
ליאת, כל כך מרשים אותי שאת מתייחסת לצד החברתי שמחוץ לכיתה. מסכימה אתך שיש המון דברים שהורים יכולים לעשות עם הילדים. רק משהו בעניין התכנון המוקדם: שמעתי פעם אמירה שונה של יועצת בעניין הזה. היא אמרה שבמשך היום קורים הרבה דברים בין הילדים. לפעמים נוצר פתאום קשר בין ילדים בחצר בית הספר. לחכות שבוע או יומיים ואפילו עד מחר זה כמו נצח בשביל הילדים, ובמיוחד שאין להם ביטחון שמחר החבר החדש עדיין יהיה חבר שלהם. אז גם תכנון מוקדם וגם ספונטניות לפעמים, ובעיקר – האינטואיציה והשכל הישר הם כלים חשובים.
באופן אישי דווקא לא שמרתי על קשרים עם חברי ילדותי, ואני חושבת שבכל גיל אפשר לרכוש חברים, אבל אני רואה רבים שבאמת אצלם הקשר עם מי שגדלו והתבגרו ביחד אתו הוא זה שתיד חוזרים אליו..
היי זיוה, תודה על התגובה. לגבי המפגש, הכוונה שלי הייתה שצריך לקבוע מראש על מנת שהמפגש לא יתפספס, ברור שאם הילד יכול להפגש היום זה הכי טוב אבל אם לא, אז חשוב לקבוע להמשך כדי שהמפגש לא יתפספס. אני בהחלט מסכימה איתך שחברים טובים אפשר לרכוש בכל גיל, גם לי יש חברות חדשות יחסית שהפכו עד מהרה להיות חברות שלי בנפש… תודה על השיתוף!
היי ליאת המקסימה, כמו תמיד נהנת לקרוא את דברייך. יכולה להוסיף שאצלי, כתה ג' ממשיכה בפעילות "משפחה מארחת " וילדים נחשפים לחברים שהם לאו דוקא משחקים איתם ביום יום.ומשם מתפתחות חברויות יפות.
גם אצלנו יש "בית מארח", הפעילות בהחלט מאפשרת לילדים להכיר ילדים חדשים ולייצר חברויות חדשות. בדרך כלל הפעילות לא מתקיימת אחרי כיתה ב' אז אני שמחה לשמוע שאצלך היא ממשיכה בגילאים בוגרים יותר… זה כל כך חשוב!
אחלה פוסט.
אצלי הילדים עוד בגן, וזה נראה לי עדיין קצת מאתגר להזמין חברים הביתה (אני יודעת שיש כאלה שכן מזמינים, אבל לילדון שלי זה נראה לי מאתגר מדי). שומרת לשנה הבאה את ההמלצות 🙂
המלצות נהדרות! אצלנו הבעיה הפוכה, הילדים שלי רק רוצים ללכת לחברים ושיבואו אליהם (אלה הגנים מהצד השני של המשפחה…) ואמא שלהם מקווה לאחר צהרים שקט ומתכרבל איתם בבית. לפעמים כשהטמפרמנט של ההורה והילד לא מאוד דומים זה גם קשה. אני משתדלת להקפיד על לפחות יום אחד בשבוע שהוא יום בית ולהגיד להם מראש לא לקבוע עם חברים ליום הזה. וגם – אם קבענו עם חבר, אני מזכירה להם את זה בבוקר ואומרת להם לא לקבוע עם עוד מישהו כי לפעמים הם שוכחים ועושים דאבל בוקינג ואז יש העלבויות ואכזבות. שמחתי נורא לשמוע שאת עדיין חברה של חברים מבית הספר היסודי. גם לי יש חברות מעולות שמלוות אותי מכיתה ב. זה נהדר שמישהו מכיר אותך כל כך אחורה.
קודם כל משמח לשמוע שהבעיה הפוכה. אני חושבת כמוך, שממש חשוב שיהיה יום אחד בשבוע שהוא יום בבית, לפעמים אנחנו לוקחים מאליו את המשפחה שלנו ושוכחים שאותה, הכי חשוב לטפח. אני חושבת שברגע שאת מזכירה להם בבוקר, את מלמדת אותם הרגל חשוב – לעבור על סדר היום שלי בבוקר ולחשוב- מה קבעתי היום? חוץ מזה שזה מקסים ובוגר שהם קובעים לבד, זה לא מובן מאליו וזאת השאיפה.