מורה בפיג׳מה מורה בפיג׳מה
  • הבלוג
  • נעים להכיר
  • הרצאות
  • צרו קשר
  • הבלוג
  • נעים להכיר
  • הרצאות
  • צרו קשר

דקת קריאה

3 בינואר 2017

האמת? אתמול בערב התעצבתי לגלות שתהיה שביתה. טרם פגשתי את תלמידיי מאז חופשת חנוכה וכבר ציפיתי לפגוש אותם. מצד שני, תהיתי איך הגענו למצב שארבעה חודשים אחרי תחילת השנה וחברותיי ואני, עדיין לא קיבלנו משכורת כמו שצריך.
כמחנכת מצפים ממני להיות ערכית, החלטית, יצירתית, מודל לחיקוי, אמפתית, מכילה ומסתבר, מוכנה ב"דקת קריאה" להתייצב במקום העבודה שלי.
את הפוסטים שלי בדרך כלל לוקח לכם לקרוא 3-4 דקות , היום יקח לכם לקרוא את הפוסט בדיוק דקה.

להיות מורה בישראל 2017:
1. להרגיש שאת עובדת באחד המקצועות הכי חשובים שיש.
2. לפעמים, העבודה שלך עולה לך כסף.
3. להתרגש עד דמעות ממכתב פצפון בכתב שרק את מבינה.
4. לחשוב שאם המכתב שקיבלת היה תלוש המשכורת שלך היית עשירה.
5. לשלם על הקפה והחלב בחדר מורים.
6. לחשוב 24 שעות ביממה על לפחות עוד 40 ילדים שהם לא ילדייך הפרטיים.
7. ילדים מתוקים קוראים לך 'אמא' או 'סבתא' על אף שהם לא קרובי משפחה.
8. כשאת מדברת על העבודה שלך העיניים שלך נוצצות.
9. את מתכננת, גוזרת, מניילת, מכינה ומדביקה עד השעות הקטנות של הלילה.
10. הבוקר, תלמיד שאל אותך לראשונה שאלה שמעולם לא חשבת שישאל: "את קיבלת משכורת?"

אני אוהבת את העבודה שלי, מתרגשת ממנה עד דמעות ולא הייתי מחליפה אותה בשם משרה שבעולם. עצוב לי שבמדינת ישראל של 2017 מתייחסים למקצוע שלי בזלזול, קוראים לי להתייצב בעבודה בתוך דקה ולא מבינים שאני עובדת באחת העבודות הכי חשובות שיש – אני מחנכת ילדים!

בתמונה: מורה בישראל
בתמונה: מורה בישראל

 

 

 

אהבתם? ספרו לאחרים

  • לחצו כדי להדפיס (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף ב-WhatsApp (נפתח בחלון חדש)
  • לחיצה לשיתוף בפייסבוק (נפתח בחלון חדש)
  • לחצו כדי לשתף בטוויטר (נפתח בחלון חדש)
  • לחץ כדי לשתף ב-Pinterest (נפתח בחלון חדש)
פורסם ב: מיומנה של מורה
« הקודם
הבא »

15 תגובות

  1. גלית לוינסקי 3 בינואר 2017 בשעה 19:41

    תודה שכתבת את הפוסט הזה. אני מסכימה עם כל מילה, וגם אני לא מבינה את היחס הזה במדינה למורים ולאנשי החינוך. יישר כוח!

  2. מירי 3 בינואר 2017 בשעה 19:59

    צודקת.

  3. מרים גרסי 3 בינואר 2017 בשעה 20:01

    כל כך מבינה אתכם המורים
    יישר כח!!!
    כמורה בגולה שעוסקת בהוראה יותר מ30 שנים אני רואה את מקצוע ההוראה כמקצוע חשוב ואולי ה החשוב ביותר תלמידים מצליחים הופכים להיות רופאים עורכי דין והכי חשוב אנשים טובים אם ראו דוגמה טובה מהמורים שחינכו אותם בילדותם(לפעמים לא רואים זאת מהוריהם
    לצערנו)
    תמשיכי לאהוב את מה שאת עושה שתיהיה שנה אזרחית טובה לכל עם ישראל ובמיוחד למורים בישראל אמן🙏🌈

  4. קרן 3 בינואר 2017 בשעה 20:09

    מחזקת! בהצלחה! ושהגמול המגיע לך יסתדר בהקדם =)

  5. איילת 3 בינואר 2017 בשעה 20:13

    כתבת מקסים ונכון כל כך.

  6. מירב פלד 3 בינואר 2017 בשעה 20:22

    את הכי צודקת! כאמא לילדים במערכת החינוך, אשמח להתייצב לצידכם במאבק שהרי המטרה שלנו משותפת- מורים איכותיים שמרוכזים בעבודתם (ולא דואגים למתי ישלמו להם, איך ״יגמרו״ את החודש ולהשלמת הכנסה). מאחלת לכולנו שראשי הארגונים שלכם ידעו להוביל את המאבק בעזרת ההורים ובשיתופם בכדי שתקבלו את כל מה שמגיע לכם.

  7. גילת נשר 3 בינואר 2017 בשעה 20:28

    אני כמוך: אוהבת מאוד את העבודה שלי, לא הייתי מחליפה אותה בעד שום עבודה (כבר 20 שנה מורה, אחרי 14 שנה ניסיתי לעשות הסבה ולא לקח הרבה זמן עד שחזרתי בריצה לעבודת החינוך), את מקסימה!!! כותבת נפלאה!!
    אף פעם לא עבדתי בכיתות א-ב, רק ד'-ה'-ו' שזה עבורי מסע מדהים, ובכל זאת קוראת בשקיקה כל פוסט שלך – המשיכי להיות המורה!!

  8. ג'ולי לסרי 3 בינואר 2017 בשעה 20:46

    ליאת יקרה, כמו תמיד מרגשת בפוסטים שאת כותבת, אבל הפעם אני מרגישה שכל מילה שכתבת כאילו נכתבה בשמי.
    אותי מקומם שישנם הורים מתייחסים לעבודתינו כשמרטפים, מקומם אותי שאין לנו ייצוג הולם וחזק, אני מרגישה שעשינו מעצמינו צחוק היום. ולמרות כל מה שמרגיז אני עדיין (36 שנים) במערכת בגיל הרך .
    וזה בזכות המקצוע המיוחד הזה ובזכות 25 זוגות העיניים המבריקות של הילדים .
    יישר כח.

  9. מורן 3 בינואר 2017 בשעה 21:04

    מרגשת ואמיתית

  10. לירון 3 בינואר 2017 בשעה 22:11

    מתוקה

  11. ניצה גרבר 3 בינואר 2017 בשעה 22:17

    ליאת יקרה,
    מזדהה עם דברייך. כל כך נכון…..
    מזל שאנו עושים זאת באהבה ושליחות אחרת לא היינו נשארים במקצוע.
    ניצה.

  12. מיטל 4 בינואר 2017 בשעה 0:57

    כל כך מדוייק !!! מאכזב מאד שהממשלה שלנו לא מבינים את זה.גם אצלנו בארהב המצב לא שונה
    המשכורות שלנו נמצאות בתחתית .אותה בעיה כמו בישראל
    ממש עצוב 😁😕ומרתיח

  13. טלי 4 בינואר 2017 בשעה 1:24

    מזדהה עם כל מילה

  14. אוריין 4 בינואר 2017 בשעה 6:07

    ליאת, אנחנו מאוד אוהבים אותך וגאים בכך שאת מחנכת את הבת שלנו. אני מסכימה עם כל מה שכתבת וגם עם השביתה.

  15. נעמה אורבך 4 בינואר 2017 בשעה 12:48

    כל כך כל כך צודקת. יותר משזה עצוב, זה מכעיס ומרתיח שככה המדינה מתייחסת למורות ומורים. שביתה מוצדקת לגמרי.

  • Facebook
  • Instagram

נעים מאוד, אני ליאת, "מורה בפיג'מה". את הבלוג הזה אני כותבת מאז 2014. זה המקום לקבל השראה, רעיונות ומגוון פרקטיקות בחינוך והוראה, לבית ולכיתה.

על מה אני כותבת?
  • א.נשי חינוך להשראה
  • אמא בפיג'מה
  • המורה מטיילת
  • הפרויקטים שלנו
  • חגים ומועדים
  • חשיבה חיובית
  • כלים חינוכיים
  • מיומנה של מורה
  • ניהול כיתה
  • סדר יום
  • פתיחת שנה-סוף שנה
  • קריאה וכתיבה
פוסטים קודמים
ספריית המורה בפיג'מה
ספריית המורה בפיג'מה
מורה בפיג'מה - ליאת שמרלינג-מאיר
2017 © כל הזכויות שמורות וכל התוכן נכתב באהבה מאז 2014
גלילה לראש העמוד
לוגו מורה בפי'מה

רוצים לקבל ממני תכנים לפני כולם?

אני שולחת מייל אחת לשבוע עם:
פוסטים חדשים, הטבות שוות והמון נצנצים! 🎉

לא תודה