אחד הדברים שאני מקפידה עליהם מדי בוקר הוא לברך אנשים שאני פוגשת בדרכי בברכת "בוקר טוב". שמתי לב שהדבר הקטן הזה, תשומת הלב הקטנה הזאת, גורמת לאדם שמולי לחייך ולי – להרגיש קצת יותר שייכת וקצת יותר שמחה. כמחנכת, הדבר שנמצא בראש סדר העדיפויות שלי הוא החינוך, משמע, להוות דוגמה, לעודד לערכים כמו אדיבות, אופטימיות, סקרנות, אכפתיות, אנושיות, ביטוי עצמי, סקרנות, יצירתיות ועוד. חשוב לי שאלו יחלחלו, יתפתחו, יעמיקו ויהיו חלק מהערכים של תלמידיי.
כך, אחד הדברים שאני מקפידה עליהם כל בוקר הוא ברכת "בוקר טוב". בכל בוקר אני שואלת את תלמידיי: "מי ברך הבוקר מישהו בבית? בבית הספר?" אנחנו עורכים דיאגרמה בה אנו מסמנים כמה ילדים בכיתה ברכו בברכת "בוקר טוב" או ברכה אחרת ועל ידי כך מרחיבים בכל יום את מספר המברכים.
למה אני מתעכבת דווקא על ברכת "בוקר טוב", אתם בטח שואלים. אז בואו נחשוב על זה רגע יחד. חשבו על עצמכם – נכנסתם בבוקר למשרד ואף אחד לא התייחס לכניסתכם או במקרה הטוב, מישהו אמר "שלום" וחזר למסך המחשב שלו. מכירים את הסיטואציה? איך זה גרם לכם להרגיש? מנגד, חשבו על בוקר שבו אתם נכנסים למשרד ואחד העמיתים שלכם מברך אתכם בברכת "בוקר טוב" – איך תרגישו במצב זה? מה תגידו? כנראה שזה יעלה חיוך, אפילו קצת, על שפתיכם ותשיבו בברכה בחזרה. באמירה כל כך קטנה יצרתם שינוי קטן בעולם – התייחסות, חיוך ואישור קיומו של אדם נוסף במרחב שלכם.
להגיד "בוקר טוב" נשמע לנו דבר ממש בסיסי אבל האמת? שלצערי זה כבר לא.
כשאני הולכת ברחבי בית הספר בבוקר אני רואה עשרות ילדים עוברים אחד ליד השני מבלי לומר מילה, זה צובט לי בלב. מנגד, אני רואה את תלמידיי בהתלהבות, צהלה ובשמחה עוברים ומברכים בברכת "בוקר טוב" את העוברים לידם – את השומר בכניסה לבית הספר, אחים בוגרים, ילדים משכבות אחרות, אנשי צוות ואחד את השני.
בכל בוקר אני שואלת "איך הרגשת כשברכת בוקר טוב?" התשובה הרווחת היא "הרגשתי טוב". ואז אני מקשה, מנסה לחדד ולדייק: "מה הרגיש לך טוב?" ואז עולות שלל תשובות: "כשאמיתי אמר לי בוקר טוב הוא ראה שהגעתי ואז שיחקנו", "כשעלמה אמרה לי בוקר טוב היא שמה לב שהנעליים שלי חדשות ואמרה לי להתחדש", "כשאמרתי בוקר טוב לישראל השומר הוא אמר לי "לילה מצוין" זה היה ממש מצחיק". הם מדרבנים אחד את השני – "בוא נלך להגיד שלום לאילן המנהל", הם מברכים אחד השני ויוצרים אווירה נעימה, מזמינה ומחויכת בכל בוקר מחדש.
כשילד מברך בברכת "בוקר טוב" את האחר הוא מתייחס ומאשר את קיומו, הוא מתנהג בנימוס והברכה שלו מתחילה ליצור שרשרת של ברכות, של יחס, של תגובה, של ראיית האחר.
מדהים איך בתשומת לב כל כך קטנה, כמו ברכת "בוקר טוב", אפשר לעשות שינוי כל כך גדול בסביבה – לגרום לאנשים להיות שמחים יותר, מודעים יותר ורואים יותר – את עצמם ואת האחרים.
שנדע ליצור ולהרחיב את מעגל הברכות, היחס ותשומת הלב,
כי שינוי גדול מתחיל במעשה קטן…
ליאת
מרתק ליאת! איזו דרך נהדרת ללמד את הילדים לשים לב לסביבתם. אני אוהבת שאת מתייחסת לא רק לדיאגרמה, אלא שואלת וגורמת להם לחשוב על איך זה גרם להם להרגיש ואיך זה גרם לאחר להרגיש. פשוט מקסים ומעורר פעולה והשראה.
בהקשר הזה ממליצה לך מאוד לקרוא את הפוסט של רונית כפיר שעסק בהורות, במיוחד את הסיטואציה שהיא מתארת בבית המרקחת באמצע הפוסט.
http://www.ronitkfir.com/parenting3/
והנה באתי! נעמה שלחה אותי.
זה מקסים וקטן כביכול, אבל כל כך חשוב.
והדיאגרמה משובחת.
אמשיך לעקוב בשמחה!
בוקר טוב!
רונית, איזה כיף שבאת! ברוכה הבאה 🙂
קראתי את הפוסט הנפלא שלך שנעמה המליצה עליו, אני מסכימה עם כל מילה. כמובן שהתחלתי לעקוב בשמחה 🙂
תודה נעמה! ותודה על ההמלצה הנפלאה.
רעיון מעולה, ואני יכולה לראות איך זה מתחיל ברצון שהעמודה של הדיאגרמה תהיה גבוהה, והופך לטבע שני.
מירי היקרה, אני ממש מסכימה איתך. אצל חלק מהילדים זה כבר הפך לטבע שני ואצל חלק זה יקח קצת יותר זמן… אני מתמידה 🙂
האם הדבר היה על דף גדול? קטן? שתפי איך עשית
הדיאגרמה היא על דף רגיל של A4.
כל כך נכון וחשוב! מפה לשם מבלי לשים לב בני הבית נכנסים הבית, ומקסימום מישהו ממלמל שלום מעל העיתון. דרך מצויינת להתחיל את הבוקר, וגם לתת תשומת לב מודעת (!) אחד לשני…
עם עלמה אני מקפידה על זה, אבל נראה שהגיע הזמן שיחלחל גם לתמרול.
לגמרי, הכי קל בגיל הצעיר… זה מיד מחלחל והופך להיות חלק מההרגלים שלהם.
מדהימה ומפתיעה בכל פעם מחדש! הפוסט רק מוכיח כמה תקשורת בינאישית חשובה בעולמנו היום וכמו שאמרת איך "בוקר טוב" משפיע על כל הסובבים 😊
איזה רעיון! כמה נכון שהחיוך עולה כשאומרים לך בוקר טוב בין אם הרגשת טוב לפני זה ובין אם לא
אני ממש מסכימה איתך. התשומת לב הקטנה הזאת יכולה לעשות שינוי גדול…
מקסים ביותר!, אהבתי את החיבור בין העולמות.
היי אלה, שמחה לשמוע שאת נהנת מקריאת הבלוג. בהמשך לשאלתך, הייתי כותבת למחנכת שלך בנך שקראת פוסט שממש מזכיר לך את הלך הרוח בכיתה ואת הצורה שבה היא פועל וחשבת שיעניין אותה לקרוא. בטוחה שבדרך זו היא לא תרגיש שזה ביקורת אלא ממקום מפרגן ואכפתי.
איזה מנהג יפה וכמה חשוב שאת מלמדת את התלמידים שלך לעשות את זה.
גם אני אוהבת להגיד בוקר טוב לסובבים אותי.
גדלתי בער קטנה, והיה נהוג להגיד שלום אחד לשני כשחולפים על פני מישהו ברחוב, כשהעיניים נפגשות, גם אם לא מכירים. זה מאוד חסר לי. הלוואי שיותר אנשים היו נוגים כך
היי ליאן, אני מאמינה שאם את מקפידה להגיד לאנשים מדי בוקר "בוקר טוב" את כבר יוצרת שינוי כי את יוצרת מעגל השפעה של אנשים שמשיבים לך ואולי אחר כך ממשיכים ואומרים "בוקר טוב לאנשים נוספים.