לפני כמה ימים נתקלתי בכתבה (בזכותה של מירי דהאן הנפלאה) שנכתבה ב"וושינגטון פוסט", על מנהל שביטל את שיעורי הבית בבית ספרו. הכתבה כל כך חשובה בעיניי שלראשונה בבלוג, החלטתי לתרגם אותה עבורכם לעברית, עם כמה תוספות שלי 🙂
מארק טריפיליו, מנהל בית ספר יסודי בוורמונט, ארצות הברית, הביע חוסר שביעות רצון מכמות שיעורי הבית שניתנים בבית ספרו ומהפער בין כמות ורמת הקושי של השיעורים בין הכיתות. הוא חיפש ומצא מחקרים רבים שהעידו כי שיעורי בית בבית ספר יסודי אינם תורמים לשיפור הכישורים האקדמיים, למעט השפעתם על שיפור יכולות הקריאה.
טריפיליו כינס את צוות המורים שלו והציע להם את ההצעה הבאה: לבטל את שיעורי הבית ובמקומם לבקש מהתלמידים לקרוא כל יום אחר הצהריים. במידה ויש תלמידים שאינם מסוגלים לקרוא באופן עצמאי, הם יקראו יחד עם הוריהם.
המנהל הופתע לגלות כי כל צוות בית הספר – 40 מורות ומורים מכל שכבות הגיל, הסכימו פה אחד להצעה. כתוצאה מכך, הונהגה מדיניות חדשה בבית הספר, מדינות ה"אין שיעורי בית". להלן סעיפים המדינות החדשה, כפי שפורסמה באתר בית הספר:
1. קראו ספר כל ערב ובקשו מהוריכם להקריא לכם גם.
2. צאו החוצה לשחק (ואל תוסיפו זמן מסך).
3. אכלו ארוחת ערב משפחתית ועזרו להוריכם בהכנה או בפינוי.
4. שנו שנת לילה טובה.
ומה התוצאה? אחרי חצי שנה של ניסוי התברר כי הישגיהם האקדמיים של התלמידים לא נפגעו, ויתרה מזאת – הם השתפרו. "הערך החשוב ביותר", אמר טריפיליו, "הוא שהילדים הפכו יצירתיים יותר וניצלו את שעות אחר הצהריים לעשייה משמעותית ולמציאת הדברים שמלהיבים ומעניינים אותם".
בסקר שערך בית הספר, עליו השיבו ההורים, עלה כי הורי התלמידים חשים שלילדיהם יש יותר זמן פנוי אחר הצהריים והם רואים שיפור משמעותי בקריאה של ילידיהם – בשטף, בדיוק וברצון לקרוא עצמאית. קבוצה קטנה של הורים הביעה דאגה כי העובדה שאין שיעורי בית תפגע בכישורים האקדמיים של ילדיהם ובמעבר לחטיבת הביניים.
בית הספר היסודי בוורמונט חולל מהפך. הוא חולל מהפך בחייהם של התלמידים בכך שהעניק להם אפשרות לזמן איכות עם הוריהם באמצעות קריאה, נתן להם לגיטימציה וחופש לבלות בחוץ, במרחבים ובטבע והאיר את ערך המשפחתיות. כמחנכת כיתות א'-ב' אני מעריכה מאוד את המנהל הזה ונלהבת מהיוזמה שלו.
גם אני לא נותנת שיעורי בית לתלמידיי מתוך אותה ידיעה ששיעורי הבית אינם מקדמים את מרבית הילדים ומשניאים במידה מסוימת את הלמידה עליהם. הבקשה שלי מתלמידיי היא לקרוא מדי ערב יחד עם הוריהם, מתוך הכרה בתרומה הגדולה שיש לקריאה משותפת לקשר שבין הורה לילד. בנוסף, לקריאה מדי ערב יש השפעה על רכישת הקריאה ויש לה תרומה אדירה לטיפוח כישורי החשיבה של הילד, הסקת מסקנות, אוצר מילים, הרחבה של ידע עולם, פורקן רגשי ועוד.
אני מאמינה שכשילדים לא יקבלו שיעורי בית, היוזמות שהם יבואו איתן לבית הספר יהיו רבות יותר. וכן, אלה שצריכים תרגול נוסף עדיין יתרגלו, אולי התרגול האישי יהיה מותאם יותר, אולי הם יתרגלו בדרכים יצירתיות יותר ואולי מתוך מוטיבציה שתגיע ממקומות חדשים.
מקווה שהמנהל הנפלא הזה יפקח את עיניהם של רבים ונזכור כולנו, מה באמת חשוב!
*לכתבה המקורית ולמחקר על יעילות שיעורי הבית.
ליאת, אוהבת אותך ואוהבת את הראש שלך ואת הבלוג שלך. שוב תודה.
תודה רונית יקרה! זה הדדי 🙂
פוסט נהדר וחשוב. לגמרי מסכימה עם הגישה הזאת. בבית הספר של הבן שלי אין כמעט שיעורי בית וזה נהדר בעיני. נכון שהוא רק בכיתה ב ואני לא יודעת איך זה יהיה בכיתות הגבוהות יותר, אבל באופן כללי אין לחץ "אקדמי" ואין תפיסה הישגית. נכון שהבן שלי אולי לא קורא כמו ילדים בגילו בבתי ספר הישגיים יותר, ונכון שהייתי שמחה שעולם הספרים ייפתח לפניו והוא יגיע לשלב שבו זה כבר ממש כיף, אבל אני באמת מאמינה שהוא יגיע לשם בזמנו. כרגע יותר משמעותי עבורו לבנות "מחנות" עם חברים בין עצי בית הספר, לשחק כדורגל, לרקוד ולדבר עם חברים, אני מאמינה שגם הקריאה השוטפת תגיע, ולא דרך "הכרחה".
אני באופן אישי ממש אוהבת את הגישה החינוכית של בית הספר של עומר- כל כך הרבה יצירתיות, ראיית הילדים, למידה מתוך עניין וחוויה. הקריאה השוטפת בטח לא תגיע דרך זה שיכריחו אותו לקרוא ומאחר ואני מכירה את אהבתך הגדולה לספרים, אני לא דואגת 🙂
הי ליאת. כתבה מקסימה ותרגום נהדר. שאלה לי אלייך? לילדים שממש קשה עם קריאה את שולחת תרגול נוסף הביתה? או רק בין כתלי בית ספר. בנוסף קריאה לשבת וכיוב' את שולחת דברים כאלו? או רק אומרת לילדים שאת רוצה שיקראו עם הוריהם
באופן כללי אני מבקשת שכל ילדי הכיתה יקראו ערב ערב עם הוריהם. בנוסף, הם מקבלים "סיפור לשבת" באופן קבוע. כמובן שאני מדברת עם הורים שילדיהם מתקשים בקריאה וממליצה על מה לעבוד ומה לקרוא, על מנת שילדים ירכשו את הקריאה הם צריכים לקרוא יחד עם מבוגר משמעותי יום יום.
תודה ליאת, את נהדרת !!! מחכה כבר למפגש הבא… 🙂
נשמע פשוט ונכון. עלמה עוד לא בכיתה א׳ וכבר מופעל לחץ פה על למידת קריאה וכתיבה. לפני כשבועיים החלטנו לא לחייב אותה לקרוא כל ערב את הספר קריאה מהגן (שהיא צריכה לתרגל לבד, ספרונים קצרים אך משעממים, בלי עלילה) ורק להציע לה להאזין לספר בעברית (כמו כל ערב מאז שנולדה בערך) או להקריא באנגלית מספרי רמה 1 שיש לנו (עם עלילה). עברו שבועיים והיא מבקשת להקריא בעצמה, ואחכ ממשיכים לספר בעברית. והפעם- היא גם נהנית.
תודה גלית על השיתוף. חיזקת את מה שגם אני מאמינה וחושבת.
כמובן שהכי חשוב שעלמה תהנה מהסיפורים והרווח הנוסף של הרצון
לקרוא לבד מגיע בסוף, כפי שכתבת.
ממש מענין אספר לנכדי אחת ממש קוראת הרבה כל יום בספריה והיא גם נבונה מאד האחרים קוראים כך יקראו עוד בי ותודה רותי