מי היה מאמין שבעוד כמה ימים תסתיים שנת הלימודים?! נדמה כאילו רק אתמול נכנסו הקטנטנים בשערי בית הספר, בעיניים גדולות ובורקות, סקרנים, קצת מפוחדים ובעיקר מאוד נרגשים. כמה עברנו השנה, כמה הם גדלו, התפתחו, התבגרו ולמדו…
איך מסכמים פעילות של שנה שלמה עם הילדים? איך משקפים לילדים את התהליכים הנפלאים שעברו ובעיקר, איך גורמים להם להיות גאים בעצמם על ההצלחות שלהם ומסייעים למי שצריך להתחזק לימודית במהלך הקיץ?
לפני מספר שבועות ביקרו אצלנו ילדי הגנים ובמהלך המפגש שמעתי את התלמידים שלי (ילדי כיתה א') מספרים לילדי הגן כל מיני דברים על בית הספר…
השבוע, הצעתי שנכין לילדי כיתה א' הנכנסים "ספרון עצות" שיעזור להם להתרגל לבית הספר שלנו בקלות ובמהירות. הילדים הציעו שנכתוב על אנשים חשובים בבית הספר (ישראל השומר, ריטה המנקה, בריג'יט המזכירה, על המורות…), על מקומות (חצר גרוטאות, חצר קטנה, פינת ליטוף) ועוד כל מיני עצות שיש להם לעולים לכיתה א'.
ערכנו רשימה מרשימה על הלוח של כל הנושאים שהילדים רצו לכתוב עליהם והם נגשו בשמחה ובזריזות למשימה. הם רק דאגו לשאול אותי מי יקריא לילדי כיתה א' החדשים את הספר כי הרי בתחילת כיתה א' הם עדיין לא ידעו לקרוא…
כמחנכת, למדתי כל כך הרבה על התלמידים שלי – למדתי שהאנשים החשובים בעיניהם בבית הספר הם כל אותם בעלי תפקידים שלפעמים אנו חוששים שיהיו שקופים להם – השומר, המנקה, המזכירה, אב הבית… אני נרגשת שהם בחרו להזכיר אותם בספר וגם טרחו לכתוב איך להתייחס אליהם "תעזרו למוטי לנקות את בית הספר", "תגידו בוקר טוב לישראל השומר…" זה רק מוכיח שכשאנו המבוגרים נותנים דוגמה אישית ויוצרים חיבור בין הילדים לדמויות חשובות בעינינו, הם מחזירים להם אהבה ובגדול!
הם כתבו עצות כמו "בתחילת שנה לא תכיר הרבה חברים ובסוף השנה כבר יהיו לך הרבה חברים חדשים", הם נתנו עצות איך להתגבר על הפחד מחיסונים בכיתה א', איך לבחור מקום ישיבה ביום הראשון ללימודים ועל פרויקטים מיוחדים שעשינו השנה.
הם כתבו עצות לילדי כיתה א' החדשים אבל בעצם עברו תהליך עם עצמם בו הם כתבו על השנה הראשונה שלהם בבית הספר.
ואיך אתם יכולים לסייע לילדכם לסיים את השנה בצורה הטובה ביותר?
ראשית ובצורה הכי בסיסית, לדבר על זה בבית… בארוחת ערב משפחתי או בזמן איכות, להגיד לבנכם / בתכם שאתם גאים שהם מסיימים כיתה א' (או כל שלב אחר) ולשאול אותו / אותה: במה את/ה גאה בעצמך השנה? מה לא ידעת בתחילת שנה שעכשיו אתה יודע? איזה מעשה חברי את/ה גאה בו במיוחד? או כל שאלה שעולה לכם לראש… אפשר אפילו להשקיע ולהכין משחק שאלות משפחתי שכזה…
בבוקר קבלת התעודות, כתבו לילדכם ברכה – על ההתמודדויות, ההתבגרות, הלמידה, ההצלחות ופשוט כי אתם אוהבים אותם!
כשילדכם יקבל את התעודה אל תסתכלו על התעודה – תסתכלו עליו! התעודה לא תמיד משקפת את היכולות החשובות של ילדכם – את תכונותיו הנפלאות, החוזקות שלו, היחסים שלו עם הסובבים אותו, התהליכים שעבר (חברתיים, לימודיים, רגשיים). לכן, כשאתם מסתכלים יחד על התעודה, גם אם ההערכה היא סטנדרטית, עשו אתם את החיבור לתהליך שעבר ולהצלחות שלו. שוחחו איתו על התחומים בהם עולה קושי וחשבו ביחד איך לנצל את חופשת הקיץ על מנת להשתפר ולהתחזק…
חודש יוני הוא חודש מרגש – שלל אירועים שמסמלים סיומה של תקופה ותחילתה של תקופה חדשה. אל תפספסו את ההזדמנות – דברו עם ילדיכם, תחגגו והזכירו להם שעם רצון, השקעה, מאמץ והתמדה, הם יוכלו להגיע לאן שירצו!
חופשה נעימה
ליאת
את הרעיון ליצירת "ספרון העצות" קיבלתי בהשראת הפוסט המרגש הזה שכתבה נעמה בבלוג המהמם שלה, מומלץ בחום!
איזה פוסט מרנין וקסום. הדברים שאת עושה איתם, כמה שאת רואה אותם. פשוט נפלא. והקטע על "מתבלבלים"? זה פשוט שיר של יהודה אטלס מהילד הזה הוא אני. גאוני.
תודה נעמה! מעניין אם אראל שכתב את זה באמת קיבל את ההשראה מ"הילד הזה הוא אני" 🙂 או שבאמת יהודה אטלס יודע בדיוק מה ילדים חושבים…
מרגש מאוד,כל כך מלמד ומעצים את הקטנטנים ללמוד להגיד תודה לאנשים שסביבנו שלפעמים נראים לנו שקופים כמו שציינת או עבודתם ברורה מאליו. נהנית לקרוא את הפוסט שלך כל פעם מחדש וכמחנכת א בעצמי מזדהה עם הכתיבה שלך…שתהיה לך חופשה נעימה,תצברי כוחות לשנה הבאה….
בהצלחה
מאיה
תודה מאיה, אני ממש שמחה לשמוע שאת נהנת לקרוא את הפוסטים שלי ומזדהה.
אני באמת מאמינה שאחד התפקידים הכי חשובים בעבודה שלנו הוא ללמד את הילדים לראות את האחר, לדעת להגיד תודה
ולהעריך. שתהיה גם לך חופשה נפלאה!
כל כך מרגש! הבת שלי מסיימת כיתה א ואני הולכת לאמץ כמה דברים… מקווה שהמילים שלך מגיעות לכמה שיותר מורות ומורים
תודה דנה יקרה, אני שמחה לשמוע שהפוסט היה לך לעזר! גם אני מקווה שזה מגיע לכמה שיותר מורות 🙂