לפני כמה זמן ישבתי לארוחת ערב עם האחים שלי וכמו תמיד נזכרתי באיזו פיסה מהילדות… נזכרתי שכילדים סבתא שלי נהגה לתת לאחיי ולי, כל יום שישי דמי כיס 5 שקלים. חסכתי אותם בקופת החיסכון שלי (קרמיקה אדומה בצורה לב) באדיקות רבה. באדיקות… עד שאספתי מספיק כסף כדי לקנות את המכתביות שרציתי (כן, גם אני אספתי מכתביות), את המנורת לבה שכל כך אהבתי (גם זה היה אז…) ומדי פעם "חטאתי" והלכתי לקנות לי כמה מסטיקים בחנות של "גאולה". כשהייתי זקוקה לכסף (כי לא הייתי חסכנית גדולה) פניתי לאחי התאום הידוע בכינויו"שי חסכן" והוא בדרך כלל היה מלווה לי – למזלי ללא ריבית… אני זוכרת את הטקס של קבלת דמי הכיס לו חיכינו בהתרגשות רבה 🙂 את סבתא שלי שמזכירה לנו לחסוך ואומרת שאם תהיה לנו מטרה גדולה, היא תשמח לעזור לנו להגיע אליה…
למה אני מספרת לכם את כל זה? כיוון שלא מזמן פגשתי את נועה קליין המהממת, אותה אתם בטח מכירים מהבלוג המעולה שלה I'm on Leave (אותו אני קוראת באופן קבוע ובשקיקה גדולה) והיא סיפרה לי שהיא עומדת להכין הדרכה "איך להכין קופת חסכון?". מיד התלהבתי מהרעיון כי אני ממש אוהבת את ההדרכות שלה (ושיתופי פעולה עם אנשים מגניבים) ואני חושבת שעכשיו זה זמן מעולה להתחיל ללמד את הילדים לחסוך – החופש הגדול וההוצאות הרבות שלו כבר ממש כאן…
את המשפט "אתה חושב שכסף גדל על העצים?" כולנו שמענו כילדים… כן, במידה מסוימת ילדים חושבים שכסף צומח על העצים. הם רוצים לקנות משהו, הכסף או ה"משהו" מגיע אליהם, בדרך כלל ללא ידיעה מאיפה ומי עבד עבורו. היום יותר מתמיד, חשוב ללמד ילדים כבר מגיל צעיר "חינוך פיננסי" – מאיפה מגיע הכסף (ההורים עובדים קשה בשבילו), מושגים כמו "יקר" ו"זול", "חסכון", "בזבוז", "תקציב" ואפילו "ריבית". חשוב שילדים יבינו מה ערך המטבע, מה אפשר לקנות איתו ומדוע חשוב לחסוך.
אז החופש הגדול הוא תקופה נפלאה להתחיל ללמד את ילדכם צרכנות נבונה ולשתף בכלכלת הבית ובהוצאות. במקום "אמא תקני לי" או "אבא תקנה לי" אפשר להתחיל ללמד אותם לחסוך ולהבין את ערכו של הכסף…
אז הפעם – 5 עצות להורים של החוסך המתחיל…
1. דמי כיס – כבר מגיל 6 ילדים יכולים לקבל דמי כיס קבועים. חשוב לשוחח איתם על גובה דמי הכיס, מה המטרה בכך שהם מקבלים דמי כיס (שיוכלו לקנות לעצמם דברים שהם רוצים) ומה אתם קונים להם בלי קשר לדמי הכיס.
2. חסכון למטרה מסוימת – אם ילדכם רוצה לקנות לעצמו דבר שעולה הרבה כסף, למדו אותו להציב לעצמו יעד ולחסוך כדי להגשים אותו. חשוב שהיעד יהיה ריאלי ואפשר גם להחליט שחלק מדמי הכיס שומרים למטרה שהילד בחר וחלק מייעדים לדברים אחרים.
3. מאמץ והשקעה – גם ילדים צעירים יכולים להרוויח כסף – אפשר להכין דוכן לימונדה, למכור צעצועים או ספרים ישנים, לערוך קייטנה לאחים הצעירים באופן קבוע לתקופה מסוימת של החופש (במקום בייביסיטר) או אפילו להציע לרחוץ את המכונית של השכנים. זאת הזדמנות ללמוד כמה דברים עולים ואיך כדאי לקבוע מחירים.
4. דוגמה אישית – כמו בכל דבר, אתם המודל שלהם. אם הם ישמעו את ההתלבטות שלכם בקניית דברים, אם תיקחו אותם לסופר ומעבר לאפשרות לתת להם לשלם, תשוו בין מחירים, תפעילו שיקול דעת, סדרי עדיפויות, על מה כדאי להוציא… הם ילמדו מכם צרכנות נבונה והתנהלות נכונה.
5. תחגגו את זה – אל תתנו כסף "על הדרך"… צרו ריטואל משפחתי – זמן קבוע בו הילדים מקבלים את דמי הכיס, סופרים אותם, מספרים מה הם רוצים לעשות עם הכסף וגם, אתם כהורים שתפו בהוצאות המשפחתיות ומתחילים לערב את הילדים בהתנהלות הכלכלית שלכם כמשפחה – כולם יצאו נשכרים!
ואחרון חביב… איפה חוסכים את כל הכסף הזה? אז כפי שהבטחתי, נועה הכינה לכם הדרכה מדליקה לקופת חסכון לזמן יצירה משותפת של הורה-ילד. על הדרך תזכו להנות מזמן איכותי יחד!
לכל משפחה יש את ההתנהלות הכלכלית שלה, הערכים שעל פיה היא מגדלת את ילדיה, אין "נכון" או "לא נכון" יש מה מתאים לכל משפחה. היום, בעידן הצרכנות המטורפת הזאת, חשוב שכבר מגיל צעיר נלמד את הילדים איך להתנהל בעולם עם כסף כך שבבגרותם, יהיה להם קצת יותר קל…
חופשה נעימה!
ליאת
ש.ב
יש לכם רעיונות נוספים כיצד ללמד את ילדכם לחסוך? נשמח לשמוע!
פוסט מעולה! יש לך הצעות לגבי גיל 4? שווה להתחיל לדבר איתן על הנושא או לחכות עוד קצת?
היי שרון,
אני חושבת שזה אולי קצת מוקדם מדי… אפשר בגיל הזה לדעתי לדבר על אומדן – למשל לקחת צנצנת לשים בה גולות ולנסות לנחש "כמה יש פה?" לשים בצנצנת נוספת פריטים מסוג אחר ולשאול "איפה יש יותר?" "איפה יש פחות, איך את/ה יודע/ת?". אפשר לעבוד על מנייה של חפצים, כשהולכים לקנות משהו בכסף קטן אז כן לתת לשלם וללמד מה ערך כל מטבע. זה שלב שבו אפשר להתחיל ללמד אומדן, כמויות ושמות המטבעות הקטנים וערכם.
פוסט חשוב ונכון כל כך. אני גם מאוד בעד להוסיף את העובדה שאפשר ורצוי להגיד לילדים "לא" ו"אין לי כסף ל-X" ולהסביר את הרציונל מאחורי ה"לא" (הרי אם כל פעם שהולכים לקניון וקונים משהו קטן, אפילו גם אם זה רק קרוואסון או מסטיק, מתפספס פה ערך הכסף) ולנצל את החופש ללכת לבקר בבנק שיבינו את הקונספט כיצד מרוויחים המבוגרים (הרי אנחנו לא רואים תמורה ישירה לעבודה אלא בחשבון הבנק פעם בחודש) וגם לקחת אותם למקום העבודה בכדי שיבינו היכן אמא ואבא עובדים בכדי שיהיה למשפחה מקום לגור, מזון, חשמל ובילויים. עוברת להדרכה של נעה שבטוחה שיצאה מהממת.
היי שירה, תודה על התגובה! בהחלט חשוב ללמוד להגיד לילדים לא ואין כסף ל… כמו שכתבת, ובהחלט הכי
חשוב להסביר את הרציונל! אהבתי את הרעיון של ההליכה המשותפת לבנק. אני מאוד בעד לקחת את הילדים למקום העבודה
ולהראות להם במה ההורים עובדים למחייתם, מעבר לזה שזאת הזדמנות לראות את ההורה ב"ממלכה" האחרת שלו,
לראות את החוזקות שלו, לשמוע מה הקולגות אומרים עליו… והזדמנות ללכת עם אמאבא לעבודה
מתוך בחירה ולא כי הילד חולה או שאין מה לעשות איתו…
שיתוף פעולה מקסים. כל אחת הביאה את הצד שלה והשילוב נהדר. אנחנו באמת התחלנו לתת לעומר דמי כיס סביב גיל 6. דרך מצוינת לדעת אם הוא רוצה משהו "באמת" או רק סתם ככה "בא לו" היא להגיד לו כשהוא אומר שהוא רוצה כך וכך – "אין בעיה, יש לך דמי כיס". התשובה שלו כבר אומרת עד כמה הוא נחוש ברצון שלו.
תודה על הפוסט הכתוב בבהירות מעוררת קנאה 🙂
חלק מהנושאים, בעיקר של דמי כיס, פירטתי מה אנחנו עשינו אצלנו עם הגדולה, וממש בקרוב נתחיל עם השני, בבלוג https://growingwithvalue.wordpress.com
רעיון נחמד של קופת חיסכון + יצירה לילדים.