זו השנה השביעית שלי כמורה ובחמש השנים האחרונות אני לא נותנת שיעורי בית. הסיבה העיקרית, היא שהבנתי די מהר שמשימות אחר הצהריים לא באמת מקדמות את הילדים והן מקור ללא מעט ויכוחים עם ההורים… בעולמנו, כשילדים מגיעים כל כך מאוחר הביתה, אנחנו מעדיפים שיבלו עם בני משפחתם ולא ישבו ו"ילחמו" בעוד תרגיל בחשבון. מחקרים רבים מראים, ששיעורי הבית בבית ספר יסודי אינם מועילים או מקדמים את הילדים ולגבי הילדים שאכן זקוקים לתרגול נוסף, חשוב שיהיה מותאם להם באופן אישי וספציפי. כמחנכת כיתה א' אני מודעת לחשיבות הרבה שבקריאה יומיומית ולכן אני מעודדת את הילדים לקרוא מדי ערב, קריאה משותפת עם ההורים היא בעיניי בגדר חובה! אני חושבת שזו זכות לשבת מדי ערב עם ילדינו סביב ספר והרווחים שבחוויה המשותפת הזאת הם בעלי ערך מוסף רב!
אנו רוצים שהילדים יקראו בבית מדי יום, זה אפילו קריטי בכיתות א'-ב' על מנת שהילדים ירכשו את הקריאה ויצליחו לקרוא בשטף ובדיוק. רבים חווים לא מעט התנגדויות מצד הילדים, לכן הקריאה המשותפת, במקום להיות דבר חיובי, מעצים ומקדם הופכת למאבק כוחות. ההורים ביקשו שאתן שיעורי בית בקריאה מדי יום ושאבדוק בכל בוקר שהילדים קראו את הסיפור שנתתי. הטענה הייתה שאם תהיה בקרה שלי הם יקפידו לקרוא אבל לטעמי זה לא אומר שהם יהנו מזה…
שאלתי את עצמי איך אני יכולה לסייע להורים בצורך שעלה, אבל בצורה שתתאים לתפישות שלי ולעולם הערכים שלי. בעקבות כך, החלטתי ליצור עם הילדים את "פנקס ההצלחות".
הילדים הכינו פנקס שבתוכו חיכו להן שלוש משימות יומיות קבועות:
1. קראתי סיפור עם ההורים שלי.
2. שיחקתי בחוץ.
3. אכלתי ארוחת ערב משפחתית ועזרתי בהכנה או בפינוי הארוחה.
נוסף למשימות, קיבלו הילדים דף מעקב שבועי בו סימנו מדי יום אלו מהפעולות הנ"ל הם עשו. ההתלהבות בקרב הילדים הייתה גדולה! את מרבית הפעולות הם עושים באופן יומיומי והנכחתן בכיתה, גרמה לילדים לשתף בשמות הספרים שקראו, בחוויות מפעילות בחוץ בשעות אחר הצהריים והתנהגויות חיוביות סביב הארוחה המשפחתית.
ואיך זה עבד בכיתה?
מדי בוקר סימנו בכיתה כמה ילדים עשו את המשימות ב"פנקס ההצלחות" והילדים הציגו את החתימה / הציור / המילה הטובה שההורים כתבו להם באותו היום בטבלה. הקראתי ה מדי בוקר את המחמאות שההורים כתבו והילדים התמלאו בגאווה! יש כאלה שהגדילו לעשות ושלחו לי תמונות של ילדיהם קוראים / משחקים בחוץ / עסוקים בהכנות לארוחת ערב ואותן הצגתי בכיתה. בעקבות ההצלחות ב"פנקס ההצלחות", ביום שישי הענקתי לילדים "מכתב גאווה" בו כתבתי להם במה אני גאה בהם השבוע.
כדי שדבר מסוימים יהפוך להרגל צריך לתרגל אותו באופן יומי למשך שבועיים, ממש כמו שריר שצריך לאמן… כדי שהקריאה, המשחק בחוץ וחלוקת תפקידים בבית יהפכו לשגרה ויהוו חוויה חיובית ומעצימה, חשוב שהילדים יעשו זאת יום יום ויקבלו מההורים משוב, מילה טובה והתייחסות. שיתוף פעולה, היחס וההתלהבות מצד ההורים הוא קריטי על מנת שהילדים יצליחו ויתמידו במשימות. ברגע שהפעולה הופכת לשגרה כבר אין צורך בפנקס…
באמצעות "פנקס ההצלחות" מצאתי דרך לסייע להורים בעניין הקריאה ולא פחות חשוב, לעודד את הילדים להתנהגויות שבעיניי חסרות ביַלְדוּת של היום וחשובות לא פחות מהרבה דברים אחרים…
חופשת הקיץ כבר ממש בפתח, הנה דרך נפלאה לעודד את הילדים להתנהגויות חיוביות שתרצו לעודד בזמן החופשה, דרך יצירתית ונעימה לעודד קריאה ושלל מיומנויות שילדיכם ירצו לשפר או לרכוש. מוזמנים לצפות בסרטון ההסבר שלי על "פנקס ההצלחות" ולהכין יחד עם ילדכם פנקס שייצג את הדברים שחשובים לכם 🙂
לחיי הצלחות רבות!
ליאת
נפלא.
תודה מירי אהובה
ליאת יקרה,
רעיון מהממם! כל כך נהננת לקרוא את הדברים שאת מעלה. תודה רבה על השיתוף.
ענבל
תודה שאת קוראת 🙂
מתכוונת לנסות.
אני בטוחה שזה יעזור להרבה ילדים לקרוא יותר
תודה על השיתוף החשיבה למען הילדים זה מרגש
מעולה!
אחרי שתתנסי, אשמח לשמוע איך היה.
הי ליאת
מצאת דרך נפלאה,
בעבר עשיתי זאת והילדים יכלו לבחור למי הם רוצים להקריא סיפור, גם לסבא וסבתא שגרים רחוק אפשר, דרך הנייד, לאח צעיר- זה תרגול נפלא.
בהצלחה
היי עדי,
תודה על השיתוף!
אני לגמרי מסכימה איתך שהמגוון של אנשים שאפשר להקריא להם סיפור ובאמצעים שונים בהחלט
מעודדת את הילדים לקרוא. זה נפלא שפתחת להם את האפשרויות, בטוחה שבצורה זו גם אפשרת
להם לחשוב על אנשים ודרכים נוספות לקרוא.
היי
רעיון מקסים, כמו כל הרעיונות שאת מעלה בבלוג שלך.
כן ירבו אנשים ומורים כמוך.
יש לך רעיון שיתאים למתבגרים?
היי מיכל,
אתגרת אותי עם שאלת המתבגרים 🙂
אני חושבת שאיתם הדבר הנכון הוא שיחה… לצערי אין לי רעיון דומה שיכול לעבוד איתם.
מקווה שאולי לאחד הקוראים שקוראים את הפוסט יהיה רעיון עבורך 🙂
ואם מצאת, אשמח שתשתפי 🙂
מקסימה ליאת. כל הכבוד לך
תודה רבה נופר
זה פשוט נהדר ליאת. לקראת החופש הגדול גם אני מרגישה יותר צורך "למסד" את עזרת הילדים בבית, במיוחד שבן ה-10 שלי החופש הזה יבלה יותר בבית ופחות בקיטנות. עשינו טבלה על המקרר עם משימות שונות בבית וכל יום הם אמורים לבחור שתיים ולשים מגנט עם הפרצוף שלהם על המשימה שעשו. אני חושבת שאת מיתגת את זה בצורה ממש טובה כ"פנקס הצלחות" (מה גם שאצלך יש גם משימות יותר כיפיות מקיפול כביסה). וגם העובדה שיש "לחץ חברתי" חיובי לעשות את המשימות מוסיפה מאוד.
זה מעולה שאת מאפשרת להם בחירה בין המשימות, בצורה זו הם יכולים להרגיש שיש להם יותר שליטה
על הסיטואציה. אני חושבת שעצם זה ששני ילדייך שותפים במשימות זה מזמן להם סוג של תחרות חיובית
שאני מקווה שתדרבן אותם לעזור.
תודה על השיתוף!
אהבתי את התגובות החיוביות בכיתה. נהדר ממש!
אצלינו פה בבית ספר הפרטי בקנדה יש דף שרושמים את הספרים שקוראים – כל אחד את שלו, ובתום עמוד יש הגרלה של ילדים שיקבלו זמן אישי בהפסקה עם המורה, הם אוכלים יחד איתה ומפטפטים.
עלמה הצליחה להתמיד בזב רוב השנה, בשבועות האחרונים פחות… אבל אנחנו מתעקשים לקרוא עם שתיהן כל ערב. עלמה קוראת לסרוגין עברית ואנגלית. לצערי עדיין לא בשביל הכיף שלה. אני מקווה שזה גם עוד יגיע.
איזה רעיון מצויין! מאמצת לילדים שלי וגם לעצמי!