לפני חמש שנים זכיתי להיות בהרצאה של סר קן רובינסון בלונדון, בעקבות ההרצאה קראתי את ספרו "המקום הנכון" בו הוא מספר על עשרות אנשים שזוכים להגשים את עצמם מדי יום – הם עובדים במקצוע שמשלב בין התשוקה שלהם לכישרון שלהם. אני זוכרת שכשקראתי את הספר לראשונה, הרגשתי פרפרים בבטן, התרגשתי כי הרגשתי שהבחירה שלי בחינוך מאפשרת לי להיות ב"מקום הנכון" – לשלב בין התשוקה וההתלהבות שלי – ללוות ילדים בראשית דרכם, לבין הכישרון שלי להדריך, ללמד, להנחות ולהיות דמות מיטיבה בחייהם של ילדים.
בחמש השנים הראשונות שלי כמחנכת 100% מהזמן שלי הוקדש לקריירה שלי, לבלוג שלי, לילדים של אחרים… כתבתי את הבלוג שלי במטרה לשתף, עשיתי תואר שני בחינוך, השתתפתי בקורסים, סדנאות, כנסים, העברתי בעצמי הרצאות וסדנאות וכל הזמן הייתי עסוקה באיך להיות הגרסה הכי טובה של עצמי על מנת להיות המחנכת הכי טובה שאני יכולה להיות.
המקצוע שלי הגדיר אותי ואני, הגדרתי את המקצוע שלי מחדש.
"הגדרתי את המקצוע שלי מחדש" - פרויקט קופסאות מזון למשפחות, אפריל 16
ואז, נולדה אביגיל ואני, מתוך בחירה, לקחתי שנה חל"ת להיות איתה ועל הדרך, המשכתי לבקר בבתי ספר מעוררי השראה…
כשחזרתי לעבוד, חזרתי לבית ספר קרוב לבית וגיליתי שהקרבה לא תמיד משתלמת… אז שנה אחרי, יצאתי להגשים חלום בחינוך, הייתי חלק מהקמה של בית ספר מדהים עם צוות מופלא ובכל זאת, לפני שבועיים החלטתי לעזוב.
החלטתי לעזוב כי המרחק הגדול מהבית (רעננה-דרום תל אביב) הקשה עלי, כי הבנתי שבשלב הזה של חיי הילדים שלי הם לפני הכל, כי הבנתי שאני רוצה להגשים את החלום שלי בחינוך ולא חלומות של אחרים, נפלאים ומדהימים ככל שיהיו. ההחלטה לעזוב הייתה לי קשה מאוד, עזבתי בית ספר נפלא עם צוות יקר, הורים וילדים שהפכו להיות כמו משפחה עבורי ועדיין, אני יודעת שעשיתי החלטה נכונה.
כבר שבועיים שיש לי תחושת הקלה, יש לי פניות לחשוב על המקצוע שבחרתי לעצמי, להתבונן חזרה ב"מורה בפיג'מה" ולהזכר שהיא, זאת אני. אני חושבת שהתובנה הכי משמעותית שהתרחשה אצלי בשבועיים האחרונים היא שהדבר שגורם לי לתחושת סיפוק ומשמעות בעבודה היא הידיעה שהצלחתי להביא את הערכים שחשובים לי לידי ביטוי ועל ידי כך, להשפיע על חייהם של אחרים. גיליתי שבעצם, אני צריכה תנאים מסוימים כדי לפרוח וכדי שזה יקרה, אני צריכה לדאוג לתנאים האלה בעצמי ולא לחשוב שמישהו אחר יספק אותם עבורי.
כבר שבועיים שאני מאוד עסוקה במחשבה על הערכים שלי, על הדרך בה אני בוחרת לחיות את חיי ולחנך את ילדיי ואת תלמידיי. התובנה הכי חשובה שהגעתי אליה היא שכדי שאני אחווה הצלחה, כדי שארגיש שאני מביאה את עצמי לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר, אני לא יכולה לוותר על אף אחד מהערכים שחשובים לי! שם, במקום בו אני מצליחה להביא את הערכים שלי לידי ביטוי, אני מרגישה משמעותית וטובה במה שאני עושה, אני מרגישה שאני ב"מקום הנכון".
אז מה אני הולכת לעשות בשנה הבאה? קיבלתי אישור לצאת לשנת שבתון (נראה לי זמן טוב עם הקורונה הזאת…) השנה אני הולכת להבין מה החלום הבא שלי בחינוך ולהתחיל לגרום לו להתממש! החלטתי לקחת את השנה הזאת במטרה ללמוד לשלב בין התשוקה והאהבה הגדולה שלי להוראה לבין הרצון שלי להיות האמא שאני רוצה להיות. החלטתי לקחת את השנה הזאת ולחזור להיות מורה (ואמא) בפיג'מה.
התגעגעתי לבלוג, התגעגעתי לכתיבה, התגעגעתי אליכם הקוראים ובעיקר, התגעגעתי לעצמי.
מבטיחה שמעכשיו, נפגש פה לעיתים יותר קרובות ובינתיים, אם אתן רוצות להפגש פנים אל פנים – הרצאות הקיץ שלי חוזרות!
שיהיה לכולכם.ן שבוע נפלא, בריאות, שלווה וים של שמחה,
ליאת
אוהבת את האותנטיות, מזדהה עם הרבה מהדברים שכתבת. האומץ לנסות והיכולת להקשיב מעוררים השראה. בהצלחה ליאת. אנחנו הרווחנו אותך בבלוג
תודה יעל על התגובה המחזקת! מקווה שגם אותך עוד אפגוש השנה…
וואי ליאת
את כזאת מדהימה, אני בדיוק בשלב הזה,
עזבתי לפני חודש משרת ניהול בהייטק כי הרגשתי שזה מייבש אותי לגמרי ולא מאפשר לאני שלי ביטוי, עכשיו אני בחל"ד, מחפשת את עצמי, את דרך המלך בין גידול הילדים לבין ביטוי של הכשרונות והתשוקות שלי, בטוחה שאמצא אותה
בהצלחה לך!
תודה רבה, מקווה שגם את תמצאי את המקום שמתאים לך ובו את מרגישה במיטבך!
נשמע מרגש וכל כך נכון לשלב הזה באמהות. אם יש בך את הרצון הזה, ועם כמה שזה לא פשוט להיות באופן מלא עם הילדים שלך – את לא תתחרטי על זה, מניסיון.
תודה יקרה, מתגעגעת!
כמה נפלא, מרגש ויקר מפז שחזרת הביתה, לעצמך,
ולמרחב היצירה האינסופי שלך. אוהבת אותך כל כך!
תודה לך שעזרת לי לחזור לעצמי 🙂 אוהבת אותך מאוד!
ליאת יקרה, את מרגשת ונפלאה.
מזדהה עם כל מה שכתבת.
לכי עם הלב, את מעוררת השראה.
תיהני משנת שבתון ועם הילדים המתוקים וחזרי למערכת עם עוד רעיונות וחלומות.
המערכת זקוקה לאנשים כמוך.
אוהבת, מעריכה וגם מתגעגעת!!!!
ניצה.
תודה ניצה יקרה, איזה כיף שאת ממשיכה לעבוד!
אני בטוחה שהשנה הזאת תהיה שנה משמעותית וכבר אני מרגישה
שינוי… פתאום צצות כל מיני הזדמנויות מעניינות ואני גם מייצרת כאלה 🙂
חיבוק גדול, ליאת
ליאת היקרה…
עברת כל כך הרבה לעומתי ובכל סאת מזדהה עם כל אות וכל מילה שרשמת…גם אני בשבתון בשנה הקרובה מאותה סיבה בדיוק…
הרבה הצלחה…
תודה שלומית, גם לך! אז מה התכניות שלך השנה?
שמחתי לקרוא, ליאת. אני תמיד מתלהבת לפגוש אנשים שהולכים עם התנועה הפנימית שלהם ומחפשים את הדבר המדוייק להם. זה מרגש במיוחד כשמדובר במורים או מורות. מעניין איך תיראה השנה שלך.
תודה אורית, מבטיחה לשתף
ליאת יקרה,
אני כל כך שמחה שאת קשובה לעצמך. במהלך השנים שאני קוראת את הבלוג ראיתי איך את נותנת מעצמך כל כך הרבה לאחרים, יוצרת פרויקטים מעוררי השראה והופכת את ההוראה לצבעונית, מרגשת ומשמחת. לא פשוט לקבל החלטה כמו שקיבלת, אבל לפעמים צריך לעצור ולחשב מחדש את המסלול המדויק עבורך. אני בטוחה שזה יאפשר לך לגלות אפשרויות חדשות ולא פחות מעניינות. מחכה כבר לקרוא עליהן 🙂
תודה אילת יקרה,
מבטיחה לשתף:)