השבוע שמעתי שתי אמירות שלא יכולתי להשאר אדישה אליהן: האחת, אמא שאמרה לי "אין לי שום צפייה מבית הספר" והשנייה, מורה שאמרה לי "הילדים לא רוצים לחזור לבית הספר ובעצם, למה להם?". אז שתי האמירות הללו עשו לי קווץ' בבטן… בית ספר הוא מקום מפגש בין ילדים לדמויות משמעותיות בחייהם (חלקן יותר וחלקן פחות). המפגש הזה מזמן עבור שני הצדדים תחושה של ערך, שייכות, שמחה, עניין, אכפתיות, אתגר ויש לי עוד רשימה ארוכה. אם תחשבו על מה הן החוויות הזכורות לכן ביותר מילדותכן, כנראה שבין אלו יהיו מפגש עם מורה שראתה אתכן או עשתה בדויק ההפך… בית ספר הוא הבית השני של הילדים, לא סתם הוא נקרא "בית ספר" – קודם כל הוא בית לפני שהוא ספר…
אז איך חוזרים לבית הספר אחרי כל כך הרבה זמן בבית? איך חוזרים לכיתה שאנחנו לא כל כך מכירים? או למסגרת מוכרת שכבר קצת שכחנו?
הנה 7 רעיונות פרקטיים שיאפשרו לכם ולילידכם לחזור לבית השני שלהם או בשמו הרשמי "בית הספר" בצורה הטובה והמיטיבה ביותר.
בבית:
1. בואו נדבר – כרגיל, לפני כל שינוי חשוב שנדבר עם ילדינו, נשאל אותם איך הם מרגישים לקראת החזרה לבית הספר, נשמע את החששות שלהם וננסה להפיג אותם, נספר להם איך אנחנו מרגישים – למה נתגעגע עכשיו כשהם יהיו בבית הספר? ממה אנו שמחים? ואיך אפשר לשמר דברים שנהנינו מהם בזמן השהייה בבית גם עכשיו כשהם חוזרים למסגרות.
2. נתכונן יחד – נעזור להם לארגן את התיק מחדש, נבדוק שהקלמר מוכן, אולי אפילו נצא לסיבוב ליד בית הספר להזכר קצת איך הוא נראה… חשוב לדבר איתם על קופסאת האוכל ומה ירצו שיהיה בתוכה ולהוסיף משהו קטן מאיתנו – פתק מחזק "אני יודעת שאת מתרגשת אבל בטוחה שיהיה לך יום נפלא", נשלח משהו מתוק או כל דבר שישמח את ילדינו.
בכיתה:
3. הסיפור החברתי – על הסיפור החברתי כתבתי לכם לראשונה בפוסט הזה, כשאביגיל חזרה לגן אחרי הסגר הראשון… בגדול, "הסיפור החברתי" הוא כלי שעוזר לנו לפשט מציאות מורכבות ומאפשרת לנו להתמודד עם הסיטואציה בצורה קלה יותר. אחרי הסגר הראשון, כתבתי לתלמידיי את הסיפור החברתי שלהם על חזרה לבית הספר "לפני כמעט חודשיים הגיע "וירוס הקורונה" לישראל וכולנו, התבקשנו להישאר בבית ולא לצאת החוצה לטייל. חלק מהילדים שמחו מאוד להישאר בבית עם כל המשפחה. חלק מהילדים רצו לחזור לבית הספר במהרה. חלק מהילדים רצו כל הזמן לצאת החוצה לגן השעשועים חלק מהילדים כל היום שיחקו בטאבלט ובמחשבים… וכך כתבתי סיפור שמותאם בול אליהם… ומסתיים בשאלות שארצה להפנות אליהם "חלק מהדברים בבית הספר נשארו ממש אותו הדבר וחלק מהדברים יהיו מעט שונים… מה לדעתכם נשאר אותו הדבר? מה השתנה? למה הכי התגעגעתם בבית הספר? אילו דברים שעשיתם בבית בתקופה ה"קורונה" תרצו להמשיך לעשות גם עכשיו? מה יעזור לכם להרגיש נוח ונעים עכשיו כשחזרנו חזרה לבית הספר?מה תרצו לבקש מה"נבחרת" כדי שהחזרה לשגרה תהיה לכולנו כמה שיותר קלה ונעימה? אני יודעת שלא יהיה כל כך קל להסתגל לבית הספר חזרה, אבל אני פה אתכם בטוב וגם ברע, שמחה לחזור, התגעגתי נורא!"
אחרי שהקראתי להם את הסיפור ודיברנו על מה הם חושבים, מה מעסיק אותם, מה משמח אותם, מה מטריד… כל אחד קיבל דף עם שורה מהסיפור ואייר אותו כך שיצרנו יחד את ספר החזרה לכיתה יחד. 🙂
4. בוקר טוב אישי – כל מפגש בוקר מתחיל אצלי בברכת "בוקר טוב", עכשיו, אחרי שלא ראינו זה את זו הרבה מאוד זמן, חשוב לעשות סבב בו המורה פונה בכל רם לכל ילד בשמו, אומרת לו בוקר טוב ומחברת לכך מילה טובה. "בוקר טוב הדרי, איך התגעגעתי לחיוך שלך". אם הילדים כבר מכירים אז אפשר לעשות סבב בו כל ילד אומר בקול רם בוקר טוב לילד שיושב לידו, כולל שמו של הילד וכך הסבב מתקדם… בצורה זו כל אחד מילדי הכיתה משמיע קול, כל אחד זוכה לפנייה אישית, למבט בעיניים ולתחושה שרואים אותו וגם, נזכרים חזרה בשמות של כולם… חשוב מאוד בכיתה א' וכמובן עבור ילדים חדשים.
5. חייבים לעשות משהו עם מסיכות לא? – אפשר לשחק משחק שיקליל את השימוש במסיכה… זוכרות את המשחק "של מי השורה הזאת?". בוחרים חפץ, במקרה הזה מסיכה וכל פעם מזמינים ילד.ה להפוך את המסיכה למשהו אחר. הילד.ה עושים שימוש חדש במסיכה ושאר הילדים מנחשים למה המסיכה הפכה. זה מהנה, מעודד יצירתיות ומשחרר. אפשר אחר כך גם להדביק את המסכות על דף ולהפוך אותה בציור למשהו אחר…
6. מסיימים ב"מילה טובה" – אחת השגרות שסיגלתי לעצמי בשבועות הראשונים של שנת הלימודים היא שלפחות פעמיים בשבוע, בסוף היום, אני אומרת לילדים בקול רם משהו טוב שראיתי בהם היום… "אלה ראיתי שהיית נדיבה היום לחברות", "יהלי ראיתי ששיתפת את עומר במשחק, זה היה מאוד חברי מצידך". היכולת לראות את הטוב וגם לומר אותו, גורם לשני הצדדים להרגשה טובה ולילדים לגבוה בעוד כמה סמנטימטרים מגאווה 🙂
7. נכתוב להורים – אולי נורא טריוויאלי ועדיין, חשוב לי לכתוב. חשוב שנשתף את ההורים איך היה היום הראשון… מה עשינו, איך הייתה ההרגשה ונזמין אותם לשתף אותנו בחזרה מה הם שמעו בבית מילדיהם.
מאחלת לכולנו הורים, מורות, ילדים וילדות התחלה נעימה ובתקווה שנתחיל שגרה חדשה, טובה ונעימה.
ליאת, מורה בפיג'מה
** אם את מורה, מזמינה אותך להצטרף לקהילת המורות בפיג'מה ולהצטרף אלינו לסדנה הקרובה! אל תפספסי!
שיעורי בית:
יש לכן רעיונות נוספים להורים ומורות בנושא? נשמח שתכתבו לנו!
.
נכון שרוב המורים בכיתות היסוד הן ממין נקבה, אבל יש לא מעט מורים זכרים. כתיבה בלשון רבים יותר מכבדת….
היי שי, תודה שהקדשת את הזמן לכתוב לי. אני מבינה מה אתה אומר אולם חולקת עליך. בתור מי שלמדה בתואר ראשון ושני בחינוך עם קבוצת נשים וגבר אחד, הפריע לי מאוד שפונים אלי שוב ושוב בלשון רבים.
מרבית המורות בכלל ובפרט בבתי ספר יסודיים הן נשים ומבחינתי זה יותר מכבד לפנות אליהן ברבות.
אנחנו לא חייבים להסכים 🙂
ליאת
כמה תשומת לב לכל ילד, זה ממש מעורר השראה, גם אם זה פשוט, ואולי דוקא בגלל זה. יופי של טיפים ותזכורות לקראת היום הראשון (שוב היום הראשון…)
תודה רבה רבה רבה ומקווה שלא יהיה לנו עוד "יום ראשון"…
תודה רבה על טיפים נפלאים.שיהיה לכולנו בהצלחה
תודה מיכל, אשמח לכל רעיון נוסף שיש לך 🙂
טיפים נפלאים והלוואי וכל המורים היו משתמשים בהם.
תודה רבה מאיה!