את נועה שי הכרתי דרך קבוצה נפלאה בפייסבוק ששתינו חברות בה, אז היא עוד הייתה מורה לאומנות בבית ספר יסודי ובשנה האחרונה היא עשתה שינוי והחלה ללמד כיתות גבוהות יותר. יש לה השקפת עולם מרתק ושונה על יצירה, אומנות והגשת חומרים לילדים ששינתה לי לגמרי את התפיסה על איך להנגיש חומרי יצירה בכיתה ובבית.
נועה היא ציירת ופסלת, מלמדת אמנות במגמת אמנות בתיכון ובחטיבת הביניים. מנהלת ביחד עם עוד שתי נשים מוכשרות קבוצת פייסבוק שאני ממש ממליצה לכן עליה "אומנות בבית באופן טבעי וחופשי" להורים שמעוניינים לעודד יצירה בבית. היא גם אמא והאמת? מעולם לא חשבה שתהיה מורה, קצת כמוני 🙂
אז תגידי, איפה את מלמדת?
אני מלמדת בתיכון קשת במזכרת בתיה, זה בית ספר שמשלב אוכלוסייה חילונית ודתית יחד וזה בהחלט מקום נהדר ללמוד, לצמוח ולהיות חלק מהצוות והקהילה שלו.
תמיד רצית להיות מורה?
האמת שממש לא. אמא שלי הייתה מורה והיא ממש לא רצתה שאעסוק בהוראה. רציתי להיות אמנית ועשיתי זאת כשבמקביל עבדתי בתכנות. אחרי מספר שנים בניו יורק ,חזרתי לארץ והחלטתי לשנות את ה day-job שלי למשהו שיהיה קשור יותר לתחום האמנות. חברה הציעה לי להצטרף אלי להסבת אקדמאים להוראת אמנות ולהפתעתי מצאתי בזה המון עניין והנאה. לימדתי קורסי פיסול למבוגרים בבית בנימיני בתל אביב, עשיתי סטאז׳ והמשכתי לעבוד בבית ספר קיבוצי יסודי נהדר בקיבוץ עינת ובהמשך, עברתי ללמד בתיכון קשת.
אני עדיין מנסה למצוא איזון בין שני התחומים יחד עם האמהות :).
מה הם 3 הערכים שמובילים אותך וכיצד הם הבאים לידי ביטוי בעשייה החינוכית שלך?
יש לי קצת יותר משלושה ערכים. הדברים החשובים לי הם: 'רשות להיות אני', ביטוי עצמי, יצירתיות, עצמאות, חברות והנאה.
אני משתדלת לעודד את התלמידים לבחור, לחשוב לבד, למצוא מה מעניין אותם ואת הדרך שלהם ביצירה.
אני מעודדת אותם לשתף פעולה לשוחח ולעזור זה לזה .
חשוב לי ליצור מרחב קבוצתי בטוח ומפרה שאליו תלמידים נהנים לבוא וליצור יחד.
מה ייחודי בכיתה שלך לעומת כיתות אחרות?
דרך ההוראה שלי מותאמת לתכנים שעולים מהילדים ולהעדפות שלהם. ההערכה כולה היא חלופית ומתבססת על העשייה האמנותית בשיעורים. כל תלמיד עובד באופן שמעניין אותו ומוערך יחסית להתקדמות ולהשקעה האישית שלו.
באיזה תחום מעניין אותך להתפתח ולצמוח ומדוע?
אני יחסית חדשה בתיכון (עבדתי קודם ביסודי) אני עדיין לומדת את מאפייני הגיל וכיצד מתמודדים כשעולה קושי.
מה הם האתגרים שלך כמורה? תני דוגמה לאתגר שהצלחת לפצח
האתגר המרכזי עבורי הוא ליצור עניין אצל התלמידים, להקשיב להם ולהבין באמת מה הם צריכים ולמה הם זקוקים. זה לא פשוט, עדיין עובדת על זה 🙂
ספרי על רגע הכי משמעותי שהיה לך כמורה
אני חושבת שההוראה מזמנת כל הזמן אתגרים ורגעים משמעותיים וזה החלק שאני אוהבת בה, גם כשקשה.
יש רגעים שמפתיעים לטובה – תלמיד יוצר משהו מרגש, מתגבר על קושי, קבוצה מתארגנת ופועלת ביחד ואני עדה לרגעים האלה. לפעמים הרגעים האלה מרגישים כמו נס במציאות
בשנה הראשונה שלימדתי היה לי תלמיד בכיתה א' עם נטייה לפרפקציוניזם שגרמה לו להתפרצויות כעס, לזריקת עבודות לפח ולקושי בעשייה.
שמתי לב שהשיעורים והקשר איתי מאוד חשובים לו ומתוך הידיעה הזאת, בניתי מהלך לכל הקבוצה. התכנית הייתה מספר שיעורים שעסקו בכיעור ובמפלצות. בנוסף, לקראת פורים הכנו תחפושות של מפלצות להצגה שהילדים יצרו עם המורה לדרמה. התהליך הביא לשחרור, להורדת רמות הלחץ והחרדה ונתן לו ולכל הילדים בכיתה, כלים להתמודדות עם הפחד מכישלון וחוסר הצלחה. תלמידים אחרים חוו פריצת דרך מבחינת העזה וביטוי אמנותי והאווירה בקבוצה השתפרה מאד. זה גרם לי להבין שיכולה להיות לי כמנחת הלמידה השפעה משמעותית דרך ההוראה באמצעות בחירת נושא, אופן עבודה, הצעת חומרים על סיטואציות ומצבים שונים.
אילו יכולת לשנות דבר אחד במערכת החינוך, מה זה היה?
כל כך הרבה דברים כדאי לשנות. ראשית, הייתי מקטינה את מספר התלמידים בכיתה. מורה מקצועית רואה 600 תלמידים בשבוע. אי אפשר לתת בצורה כזו יחס אישי. ילדים ונוער זקוקים שיראו אותם, ולא בחטף. הייתי משנה את השיטה הרווחת שבה כל התלמידים צריכים להיות בדיוק באותו דף בספר הלימוד. זה מאפשר שליטה ובקרה אבל מוביל בעיניי לאחידות, בינוניות ואיבוד עניין בלמידה. בתחום האמנות הייתי מאפשרת תנאי הוראה מינימליים של שעות, מרחב מכבד וגדול וציוד לפני בקשת המורה.
ספרי על דמות משמעותית בילדות שהשפיעה על חייך המקצועיים כאשת חינוך
אבא שלי אהב לאמץ את תחומי העניין שלנו ולהשתלב בהם. כשהייתי ילדה, הוא היה קורא את הספרים שלי וגם הציע לי לקרוא ספרים שעניינו אותו. כשנרשמתי לחוג אתלטיקה הוא התחיל לרוץ איתי והפך את הריצה גם לתחביב שלו. כשלמדתי ציור הוא החליט לקחת קורסים בעצמו והלך איתי למוזיאונים. החוויה הזאת של מבוגר משמעותי שבאמת מתעניין, מלווה והולך איתך לאן שאת רוצה, נשארה איתי והשפיעה על איך שאני מלמדת היום.
איך נראית כיתת החלומות שלך?
מרחב, חומרים וציוד איכותיים, יותר זמן עם כל קבוצה, ואוטונומיה בתכנית הלימודים.
ספרי על דמות חינוכית מעוררת השראה בעינייך
נונה אורבך שהיא אמנית, מטפלת באמנות ומרצה. היא יצרה בשנים האחרונות מרחב תמיכה מקצועי למורות, גננות ומטפלות באמנות. המטרה הייתה ליצור שינוי חברתי דרך עשייה באמנות ולהפוך את מערכת החינוך למקום טוב יותר לנמצאים בה. עבורי כמורה מתחילה זה היה מאד משמעותי, נחשפתי לעשייה שיש מאחוריה עומק וחשיבה וגם מצאתי מקום בו יכולתי להתייעץ, לשאול שאלות, להתלבט ולחלוק קשיים והצלחות.
מה הספר האהוב עלייך?
כרגע- חסד של טוני מוריסון. ספר יפה ועז ועצוב עם הרבה חמלה.
אם לא היית מורה היית…
עושה הרבה יותר אומנות 🙂
מה הטיפ שלך לא.נשי חינוך?
להאט ולהתבונן. כשתעשי זאת תוכי לחשוב ולתכנן בצורה חכמה ואיכותית יותר את השיעור הבא.
שיעורי בית
אשמח לשמוע מה לקחתן מהראיון עם נועה להמשך הדרך.
רוצות להשתתף במדור? כתבו לי!
