מאז שהתחלתי לכתוב את הבלוג לפני 7 שנים, אני כותבת מדי שנה על יום הזיכרון לשואה ולגבורה. בכל שנה אני מוסיפה עוד משהו, מדייקת בעוד מקומות, מקווה שהמילים שלי יגיעו לכמה שיותר מחנכות ושהיום המורכב הזה יהיה כמה שיותר פשוט, מאפשר ומותאם בתכנים שלו לילדים צעירים.
אז מאיפה מתחילים?
תשאלו את עצמכן את השאלה הנכונה!
כשאני מלמדת כל נושא, במיוחד נושא מורכב כמו 'יום הזיכרון לשואה ולגבורה' אני שואלת את עצמי כאמא וכמחנכת, מה חשוב לי שילדיי ותלמידיי ידעו על היום הזה?. כשאני מבינה מה חשוב לי שהם ידעו, אני יכולה להתחיל לתכנן ולחשוב איך להנגיש את הנושא המורכב הזה, תוך התחשבות גדולה בהיכרות עם כל אחד ואחת מהילדים והיכולת שלהם להכיל את המורכבות של הנושא.
לערוך הטרמה - ערב לפני
מתי מתחילים לדבר עם הילדים על הנושא? בערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה. מדוע?
מאחר ובערב זה, לוח השידורים משתנה, יש משפחות שמשתתפות בטקסים, ב'זיכרון בסלון' והילדים מרגישים שהערב הזה שונה מערבים אחרים.
כמו תמיד, חשוב קודם כל לשמוע מה הילדים יודעים על הנושא, לערוך סדר במידע שהם משתפים ולהדגיש את ריחוק הזמן והמקום, לשם יצירת תחושת ביטחון ומוגנות.
אז אני אומרת לילדים: "אתם יודעים, הערב מציינים את יום הזיכרון לשואה ולגבורה,
מה אתם יודעים על היום הזה?"
בדרך כלל הם יזרקו לאוויר שלל סיפורים ומושגים שהם שמעו, יבלבלו בין אירועים ושמות (הרבה פעמים גם המן ויציאת מצרים יתערבבו להם בסיפור) ולכן אני מקפידה להסביר את המושגים שעלו בשיחה איתם בצורה הכי מדויקת ופשוטה שניתן, למשל:
יום הזיכרון לשואה ולגבורה הוא יום להיזכרות באנשים שכבר לא חיים, שנהרגו בשואה לפני המון המון שנים והיו גיבורים.
שואה – אסון גדול שבו נהרגו המוני אנשים, ביניהם יהודים רבים.
הנאצים – אנשים שחיו לפני שנים רבות בארצות רחוקות והיו אכזריים ורעים מאד והרגו יהודים בשל יהדותם.
אני מקפידה להשתמש בצמד המילים "שואה" ו"גבורה" יחד, שכן הם מעוררים אופטימיות ומדגישים בפני הילדים את העובדה שאנשים מהתקופה הזו היו גיבורים.
צפירה
גם על הצפירה , חשוב לשוחח יום לפני, כדי לעשות לילדים הכנה ליום המחרת. כדי לקשר את הצפירה לעולמם אני נוהגת לשאול את הילדים אילו סוגי צפירות הם מכירים (אמבולנס, אזעקה וכד') ומסבירה שהצפירה של ימי זיכרון היא צפירה מיוחדת, לא כזו שמזהירה מפני סכנה אלא כזו שנועדה להודיע על יום מיוחד. הצפירה נועדה לעצור לדקה את מה שאנחנו עושים, כדי שנזכור את האנשים הטובים שסבלו והגיבורים האמיצים שניצלו וניצחו את הרעים. אני מקפידה לשוחח על מה אפשר לחשוב בזמן הצפירה, על כך שעצם העמידה שלנו מסמלת את הכבוד שלנו ליום הזה ומזמינה ילדים שאני יודעת, שעלול להיות להם קושי, לעמוד לידי ולהחזיק לי / לחבר מהכיתה את היד.
מה מלמדים ביום הזה?
מבחינת הילדים, אני משתדלת לא להעמיס עליהם רגשית יתר על המידה ולכן ההמלצה שלי היא להקריא להם סיפור שמתחבר ליום הזה ומתאים לגילאים הצעירים, אלה הספרים המועדפים עלי: חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי / תמר מאיר, למה לנפתלי קוראים נפתלי / אלונה פרנקל, איתמר פוגש ארנב/ דוד גרוסמן , המלך צב-צב / לאה גולדברג.
לפני ואחרי הצפירה, חשוב לתת למי שמעוניין לדבר ולהגיד מה הוא מרגיש ובשאר היום ננהל שגרת יום רגילה. אני מקפידה לתת לילדים 'זמן גמיש' בכיתה בו הם מוזמנים לשחק, לצייר וליצור במטרה להביע את עצמם ותחושותיהם.
חשוב לעדכן את ההורים!
לא מעט הורים חוששים ומתלבטים האם לשלוח את ילדיהם ביום הזה לבית הספר / לגן ולכן חשוב לשתף את ההורים מראש – על מה אנחנו מתכננות לשוחח עם הילדים. בנוסף, חשוב בסוף היום לעדכן את ההורים במייל אודות היום שהיה כך שגם הם בבית, יוכלו להתייחס במידת הרצון והצורך לנושא.
בצורה זו, אנו מעניקות להורים תחושת ביטחון ושלווה שהילדים בייחוד ביום הזה, אינם חשופים לתכנים מורכבים מדי אלא מותאמים לגילם עד כמה שאפשר ושאנחנו משתדלות לעסוק ביום הזה בצורה הכי רגישה ומותאמת שאפשר.
בנימה אישית
הבוקר ישבתי לשיחה עם סבתא נחמה, סבתא של עידן בעלי שהיא ניצולת שואה או כפי שאנחנו אומרים "שורדת שואה, אנחנו הניצולים". סבתא נחמה מייצגת עבורנו את אהבת האדם, אמונה, ענווה, אומץ, נחישות ואופטימיות לאין קץ. ישבתי לכתוב את הסיפור שלה עבור הילדים שלנו ובסיום השיחה אמרתי לה כך: "את יודעת מה הסיפור שלך מסמל בעיניי יותר מכל? שאנחנו הרבה יותר חזקים ומלאי תושייה ממה שנדמה לנו ושמספיק אדם אחד טוב לב כדי להציל אינספור נפשות. אני יודעת שמבחינתך החובה שלנו, דור ההמשך, הוא לספר את הסיפור שלך, של אלו שאינם ואני רוצה להוסיף שהחובה שלנו היא גם להתייחס לכל אדם באשר הוא אדם, לנהוג בנדיבות, באמפתיה, ברוחב לב, לצעוק, למחות ולפעול כנגד עוולות ורוע. לזכור ולא לשכוח, לא רק למענכם ולמען אלו שאינם אלא בעיקר למעננו ולמען ילדינו".
רוצה לשמוע בהרחבה על היום הזה? הנה לייב שערכתי אתמול בערב באינסטגרם שלי:
כמו תמיד כתבת כל כך יפה המדוייק. אהבתי מאד את הדרך מה המלצת להציג לילדים את היום הזה שקשה לכולנו. כן אמרת את הדברים לא הסתרת, אבל בצורה מאד עדינה אופטימית ומכבדת. כותבת מרגש מאד על סבתא של בן זוגך. תודה על הכתיבה הנפלאה שלך.
תודה לך שכתבת לי!
כמו תמיד מדוייקת בכתיבתך עם המון חשיבה על הכל.
תודה עלייך🙏
מצטרפת ללירון. צפיתי גם בסרטון של הלייב שהעלית, ובאמת שזה עזר לי מאוד.
תודה ענקית! את נהדרת.
תודה רבה לירון, אני ממש שמחה לשמוע שהפוסט עזר לך בחשיבה בנושא, אשמח לשמוע איך עבר היום ואם יש לך המלצות נוספות 🙂
ליאת תודה רבה רבה!! נהניתי לשמוע אותך. בהחלט מסכימה עם הדרך שלך ללמד על יום השואה והגבורה.
תודה מירב, אני שמחה לדעת שאנחנו חולקות את אותה ההשקפה בנושא
תודה רבה ליאת. נהניתי להקשיב לך.
תודה לך שהאזנת!